# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/65/2/

וזהו בעצמו בחינת נדרים שהם נמשכים ממקום גבה מאד, כידוע (זהר משפטים קטו:), מבחינת תורה הנעלמת, שעל־ידי־זה הוא יכול לעשות תורה מכל הדברים שבעולם כנ"ל, שעל־ידי־זה מגלין שבכל הדברים של העולם נעלם תורה, שעל־ידי־זה יש לו כח על־ידי הנדר לעשות תורה מכל הדברים שבעולם. שזהו בעצמו בחינת ספורי מעשיות שעל־ידי־זה מגלין שבכל הדברים שבעולם יש תורה וכנ"ל.

נמצא, שנדרים הם בבחינת ספורי מעשיות של הצדיקים שעל ידם מעוררין מהשנה. וזהו בחינת מה שעל־ידי הנדרים מעוררין את עצמם לקים את התורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (נדרים ח.): "שרי ליה לאיניש למינדר לזרוזי נפשיה" (מותר לו לאדם לנדור בכדי לזרז את עצמו), כמו שכתוב (תהלים קיט, ו): "נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך"', הינו כנ"ל. כי הנדרים יש להם כח לעורר את האדם לקים את התורה, כי הם בבחינת ספורי מעשיות הנ"ל שעל ידם מעוררין מהשנה וזוכין לקים את התורה, וכנ"ל. וזהו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב וכו' אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה וכו' (תהלים קלב, ד). כי נדר ושבועה מבטל השנה והתנומה, כי הם בבחינת התעוררות השנה, כנ"ל: