# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/765/65/4/

וזהו בחינת פסח, כי עקר יציאת מצרים שכולל כל הגליות (בראשית רבה טז, ד), הוא על־ידי בחינת התעוררות השנה הנ"ל שהוא על־ידי ספורי מעשיות וכו' כנ"ל. כי זה ידוע, שהגלות הוא בחינת שנה והגאלה היא בחינת התעוררות השנה, כמו שכתוב (תהלים קכו, א): "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים" וכו'. ועל־כן נאמר בגלות (שם מד, כד): "עורה למה תישן ה' הקיצה" וכו', ובישועה וגאלה נאמר (שם עח, סה): "ויקץ כישן ה'". והתעוררות השנה שהוא בחינת יציאת מצרים - הוא על־ידי ספורי מעשיות וכו'. ועל־כן לא התחיל את התורה ממצות, כי אם מבראשית, ומספר כמה מעשיות, ומלביש בהם את התורה שהוא כל דברי התורה הקדושה מבראשית עד החדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה.

וזה שפרש רש"י (בראשית א): לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם וכו' אלא כח מעשיו הגיד לעמו וכו', הינו בשביל לכבש ארץ־ישראל, שהיא עקר בחינת התעוררות השנה, בחינת יציאת מצרים שעקרו היה כדי לבא לארץ־ישראל, כמו שכתוב (דברים ו, כג): "ואותנו הוציא משם להביא אותנו אל הארץ" וכו', שהוא בחינת "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחלמים" וכו'. כי שיבת ציון, דהינו לצאת מהגלות ולשוב לציון שהוא קדשת ארץ־ישראל, זהו בחינת התעוררות השנה, בחינת "היינו כחלמים", כי אחר־כך כשנתעוררין מהשנה ויוצאין מהגלות ושבין לארץ־ישראל יודעין שכל הגלות היה בחינת שנה וחלום.

וזהו בחינת הנ"ל (לענין נדר באות ב): "אם אתן שנת לעיני וכו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב". כי עקר שלמות הגאלה הוא רק כשנשלם בנין בית־המקדש. ועל־כן בכל פעם שאנו מבקשין על הגאלה, אנו מבקשין העקר שיבנה בית־המקדש במהרה בימינו, כי זה עקר שלמות הגאלה שהוא בחינת התעוררות השנה, בחינת "אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה'" וכו', דהינו בנין בית־המקדש וכנ"ל. כי כל זמן שלא נבנה בית־המקדש נאמר (דברים יב, ט): "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" וכו', כי עקר שלמות הגאלה הוא בנין בית־המקדש וכנ"ל: