# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/62/4/

וזה בחינת אסור ערלה, כי שלש שני ערלה הם מחמת פגם עץ הדעת, כידוע, ומובא במדרש (בראשית רבה כא, ז): 'מי יגלה עפר מעיניך וכו' והלא בניך ממתינים שלש שנים' וכו', ואז בשלש שנים הראשונים שאז שורה הרע של עץ הדעת, אז אסור לגמרי לאכל מהפרות, ועל־כן נקראים בשם 'ערלה'. וזה בחינת גסות החמר שבא על־ידי אכילה שאינה בקדשה, בחינת אכילת עץ הדעת כנ"ל. כי גסות הוא בחינת תוספת ורבוי ויתרון כמו שכתוב (תהלים לא, כד): "ומשלם על יתר עושה גאוה", וכמובא בפרוש רש"י. כי גסות הוא בחינת רבוי הישות, וזה בחינת ערלה שעל־ידי אכילה כזה נתרבה ונתוסף חמר על החמר, עד שנעשה בבחינת ערל ממש, כמו הערלה ממש, שהיא תוספת על בשר קדש, והיא חופפת על הברית קדש ואוטמת אותו, כמו כן ממש על־ידי אכילה כזו נתגדל חמר על חמר עד שנתערל ונאטם ממש על־ידי הגסות, שהיא בחינת ישות ורבוי ותוספת, שעל־ידי־זה שוכח אותו יתברך כנ"ל.

ועל־כן אסור לנו לאכל הפרות בשלש שני ערלה כנ"ל, עד השנה הרביעית, שאז מתחיל להתגלות הטוב, כידוע, אזי מתרים לאכל הפרות, אבל עדין צריכים תקון כדי לבררם מבחינת אכילת עץ הדעת לבחינת אכילה דקדשה, שהוא על־ידי בושה שזוכין על ידה לשפלות וכו' כנ"ל.

ועל־כן צריכין להעלות הפרות לירושלים. ירושלים היא בחינת יראה שלם (בראשית רבה נו, י), בחינת ירא בשת (תקוני זהר ה.), כי יראה הוא בושה, כידוע. ועל־כן שם בירושלים שם צריכין להעלות הפרות בתחלת תקונם, כי שם זוכין לאכלם בבחינת בושה, שזהו עקר התקון שלהם, ושם זוכין לבחינת שפלות, כי שם בירושלים שם הבית־המקדש, ששם האבן שתיה, שהיא הנקדה של העולם. וזאת הנקדה היא בחינת אין - שמשם נמשך הכל, כידוע. ועל־כן נקדה זו היא בבית־המקדש, שהוא בחינת מחין, כמבאר במאמר הנ"ל. כי על־ידי המחין שהם בחינת באורי התורה - על ידם זוכין לנקדה זו שהיא בחינת אין כנ"ל, ועל־כן שם בבית־המקדש ובירושלים - שם עקר תקון האכילה דקדשה, שעקר תקונה על־ידי בושה, כדי לזכות על־ידי האכילה שאוכלין שם לבחינת חיים נצחיים בחינת שפלות, בחינת אין, שהוא בחינת האבן שתיה שמשם השתת העולם, כנ"ל.

וזה בחינת (איוב לט, כח־כט): "סלע ישכן ויתלנן, משם חפר אכל", שפרש שם רבנו ז"ל במאמר הנ"ל פסוק זה לענין באורי התורה וכו', עין שם. וזהו "סלע" - הוא בחינת האבן שתיה, כמו שפרש רש"י שם, כי בחינת האבן שתיה שהיא בחינת שפלות, בחינת אין, בחינה זו זוכין על־ידי באורי התורה כנ"ל, שהם בחינת באר וכו', שזה גם כן בחינת סלע כנ"ל, כי כלו חד, כי זה תלוי בזה כנ"ל, כי שפלות בחינת אבן שתיה - נמשך על־ידי באורי התורה, שהם בחינת באר וסלע כנ"ל. שעקר תקון האכילה בא משם, בחינת "משם חפר אכל" - לשון "וחפרה הלבנה" (ישעיה כד, כג), בחינת אכילה עם בושה, שזה עקר תקון האכילה כנ"ל, עין שם היטב במאמר הנ"ל, ודו"ק היטב היטב: