# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/63/10/

וזה בחינת אחד עשר ארורים ואחת עשרה ברכות שברך משה את השבטים חוץ משמעון, ומחמת שלא ברכו לא אמר כנגדו 'ארור' (רש"י דברים כז, כד). כי מעשה זמרי היה בשבט שמעון, כי שמעון הוא 'תקפא דדינא' (חזק הדין), כמובא (זהר שמות ו.). ועל־כן התגבר שם ביותר תאות נאוף, ולא היה אפשר להכניעם אלא על־ידי פנחס שהיה בעל כח גדול שהתפלל 'תפלה־בבחינת־דין', וה'תפלה־בבחינת־דין' היא בבחינת אחד עשר, בחינת אחד עשר סמני הקטרת, שזהו בחינת יוסף שנולד בעשתי עשרה ופינחס היה מיוצאי חלציו כנ"ל. כי עקר הכנעת הקלפות היא בשרשם דיקא, דהינו בבחינת עשתי עשרה כנ"ל, שזהו בחינת דינים בחינת ה'תפלה־בבחינת־דין' של הבעל כח כנ"ל. ועל־כן אמר משה אחד עשר ארורים ואחת עשרה ברכות חוץ משבט שמעון, להורות, שהכנעת תקף הדין של שמעון, דהינו תאות נאוף, היא על־ידי בחינת אחד עשר, דהינו אחד עשר סמני הקטרת שהוא בחינת 'תפלה־בבחינת־דין' של הבעל כח, שהוא בחינת פינחס שקנא במעשה זמרי שהיה משבט שמעון. ועל־כן ראש השנה לאילנות שהוא תקון חטא עץ הדעת שחטא במין אילן, על־כן הוא בחדש שבט שהוא החדש האחד עשר, כי עקר התקון על־ידי בחינת אחד עשר בבחינת אחד עשר סמני הקטרת, כנ"ל: