# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/63/3/

וזה בחינת שלש שני ערלה - שצריכין להמתין כשנוטעין עץ מאכל שלש שנים מלאכל הפרות, כי על־ידי־זה שממתינין שלש שנים ואין אוכלין הפרות, על־ידי־זה מחלישין מזונא דגופא, שזהו תקון פגם עץ הדעת טוב ורע, שהתגבר מזונא דגופא, וכמובא במדרש ששלש שני ערלה שממתינין הוא תקון אכילת עץ הדעת, כמו שאמרו שם (בראשית רבה כא, ז): 'מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שאתה לא יכלת להמתין שעה אחת וכו', והרי בניך ממתינים שלש שנים'. נמצא, שבזה שממתינים שלש שני ערלה - בזה מתקנים חטא אדם הראשון, כי מחלישין מזונא דגופא כנ"ל, ועל־ידי־זה נתגבר מזונא דנשמתא שהוא תקון הדעת, שהם תלת מחין, שהם שלש מחצות פרוסות בפני תאות נאוף וכנ"ל.

ועל־כן נקראים שלש שני ערלה, כי ערלה הוא פגם הברית, הינו שבאלו השלש שני ערלה מכניעין פגם הברית, על־ידי שממתינים אלו השלש שנים ואין אוכלין הפרות, ומכניעין מזונא דגופא, שעל־ידי־זה מתגבר מזונא דנשמתא שהוא תקון הדעת, דהינו השלש מחין כנ"ל. ועל־כן שלש שני ערלה נוהגין בפרות העץ דיקא, כי שם צריכין ביותר לתקן פגם חטא של אדם הראשון, שהחטא היה במין העץ שאכל מעץ הדעת. על־כן עקר אחיזת השני ערלה הם במין העץ, ועל־כן במין העץ דיקא צריכין להמתין שלש שני ערלה - לתקן על־ידי־זה חטא אדם הראשון, כנ"ל: