# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/63/8/

וזה בחינת יוסף הצדיק, שהוא היה השבט העשתי עשרה כפי סדר תולדותם. כי עקר ברור הקדשה מן הקלפות היה על־ידי יוסף הצדיק, בבחינת (בראשית ל, כג): "אסף אלקים את חרפתי" הנאמר ביוסף, שעל ידו נאספין ונתבטלין כל החרפות שהם הקלפות, כי יוסף היה בעל כח גדול, כי כבש את יצרו ועמד בנסיון, שזהו עקר הכח והגבורה של הבעל כח הנ"ל. כי איזהו 'גבור הכובש את יצרו' (אבות ד, א). ועל־כן ירד יוסף למצרים קדם לישראל, כי הסטרא אחרא סברה שתבלע את יוסף חס ושלום, כי ירידתו למצרים היה על־ידי שהתלבש בבחינת דין, כי היה מביא את דבתם רעה אצל אביהם שזהו בחינת דינים, ועל־ידי־זה נמכר למצרים, ואז גם יעקב בעצמו היה מתירא שלא יהיה נבלע בין הסטרא אחרא חס ושלום, כמו שכתוב (בראשית לז, לג): "טרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו". אכלתהו דיקא. כי היה סבור, שחס ושלום הסטרא אחרא תבלע ותאכל אותו חס ושלום מחמת שנתלבש בבחינת דין, אבל יוסף היה בעל כח גדול, ואזי אדרבא, על־ידי שירד למצרים - הוציא מהם כל הקדשות שבלעו על־ידי חטא אדם הראשון, וברר כל הניצוצות ממצרים.

ועל־כן עקר הגאלה היה על־ידי יוסף הצדיק, כמו שכתוב (שם נ): "פקד יפקד אלקים אתכם והעלתם את עצמתי" וכו', וכמו שכתוב (שמות יג): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". כי עקר יציאת מצרים היה על־ידי ה'תפלה־בבחינת־דין' הנ"ל, כמובן במאמר הנ"ל. שזהו בחינת "והשלך לפני פרעה יהי לתנין", כמבאר שם. וכל זה היה על־ידי יוסף כי הוא היה בעל כח גדול כנ"ל.

ועל־כן קריעת ים־סוף היה בזכות יוסף הצדיק, כמו שכתוב (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינס", ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פז, ח): "הים ראה וינס" - "[וינס] ויצא החוצה" (בראשית לט, יב), כי קריעת ים־סוף הוא בחינת "אתה פוררת בעזך ים" וכו', שזהו על־ידי ה'תפלה־בבחינת־דין' שהוא מטה עז, כמבאר שם במאמר הנ"ל. וזה נעשה על־ידי יוסף כנ"ל: