# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/64/19/

וכשנדקדק בדברי אדמו"ר ז"ל, נמצא שגם השלש מדות הנ"ל ושלש עבודות הנ"ל תלויים זה בזה. כי שלש מדות הם: תאות ממון ומשגל ואכילה, והשלש עבודות הם: עבודה זרה, דהינו פגם אמונה, וגלוי עריות ושפיכות דמים, דהינו 'אל תהי בז לכל אדם'. ואלו השלש תלויים באלו השלש, כי תאות ממון ועבודה זרה הם בחינה אחת כמבאר בסימן כ"ג בהתורה 'צוית צדק', שכל העבודות זרות תחובים בממון וכו', עין שם. ומשגל וגלוי עריות בודאי הם בחינה אחת. וכן תאות האכילה 'ואל תהי בז לכל אדם' - הם בחינה אחת, כי פגם תאות אכילה הוא פגם הכבוד, כמו שכתוב בהתורה 'ויבן ה' אלקים את הצלע' וכו'. (בסימן סז). וזהו בחינת 'אל תהי בז לכל אדם' - שלא לפגם בכבוד. כי כל אחד מישראל יש לו חלק בכבוד דקדשה שהוא כבוד השם־יתברך. ועל־כן אסור לבזות אחד מהם, רק לכבד כל אחד ואחד, ואז זוכה לכבוד בחינת כי מכבדי אכבד, הינו בחינת תקון הכבוד דקדשה. נמצא, ששלש מדות הנ"ל ושלש עבודות הנ"ל תלויים זה בזה, ואי אפשר לתקן אחד בלא חברו, כי אי אפשר לתקן בשלמות תאות ממון - כל זמן שלא שבר ובטל העבודה זרה בשלמות שהוא פגם אמונה. וכן להפך, אי אפשר לזכות לאמונה שלמה - כל זמן שלא בטל תאות ממון, כי העקר שלמות האמונה בממון. וכן אי אפשר לקדש את עצמו בתאות המשגל בהתר כראוי, כל זמן שיש בו איזה נדנוד של גלוי עריות, דהינו שיש לו עדין איזה הרהורים רעים. וכן להפך, שבודאי קשה לו להנצל לגמרי מהרהורי אסור - כל זמן שלא קדש את עצמו בהתר כראוי. וכן בתאות אכילה, כנ"ל: