# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/64/23/

וזה בחינת אכילת מן, בחינת (מכילתא בשלח טז, ד): 'לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן', כי אז בימי משה, כשיצאו ממצרים על־ידי רבוי הצעקות שצעקו אליו יתברך, ואז זכו לקבל קדשת השלש רגלים, הם כלם 'זכר ליציאת מצרים', ואז היתה התפלה בשלמות גדול, עד שזכו להמשיך כל כחות האכילה ושתיה לתוך בריאה חדשה שברא השם־יתברך אז שהוא הבאר והמן, כי גם עתה כשזוכין לתפלה בשלמות - נמשכין כל הכחות של כל הפרות והצמחים לתוך הלחם ומים שאוכל ושותה, שעל־ידי־זה אין צריכין שום רפואה כנ"ל, אבל עתה הוא רק בהעלם ואין רואין זאת בעינים. אבל אז בגדל כחו של משה ודורו - זכו לשלמות התפלה כזה, עד שהכל ראו בעיניהם שהמשיכו כחות כל המאכלים ומשקאות לתוך מאכל ומשקה חדשה, שהם המן והבאר שהיו משתנים לכל הטעמים שבעולם, כי היה בהם כל הכחות של כל הפרות והמאכלים שבעולם, על־ידי שכלם החזירו כל כחם לתפלה, ומשם המשיכו כל הכחות לתוך המן והבאר וכנ"ל. כי משה זכה לאחז בכסא הכבוד בבחינת (איוב כו, ט): "מאחז פני כסה" כדי להנצל מקנאת המלאכים, על־כן בודאי זכה לשלמות התפלה הנ"ל, שכל כחות המאכלים יעלו לתוך דבורי התפלה, שעל־ידי־זה זוכין לאחז בשרשי הנשמות שהם בחינת כסא הכבוד, ומעצם השלמות שזכו אז על־כן זכו שגלה השם־יתברך לעין כל שזכו לזה על־ידי המן והבאר שנתן להם שהיה בהם כל הטעמים, כי היו כלולים מכל הכחות של כל המאכלים, וכנ"ל: