# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/64/24/

וזה בחינת (דברים יד, כח): "מקץ שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך" וכו'. כי כבר מבאר לעיל בענין שלש שני ערלה - שצריכין שלש שנים דיקא להכניע שלש תאות ושלש עבודות הנ"ל, כי הם תלת כלולין מתלת וכו' כנ"ל. ועל־כן אחר כל שלש שנים חיבין בבעור להוציא מביתו כל מתנות כהנה ולויה ומעשר שני וכו', כי כל המתנות שנותנין לכהן וללוי מן התבואה ומעשר שני, הכל כדי לתקן את התבואה והפרות בתקון הנ"ל, שיוכלו להעלות ולהכניס כל כחותם וחיותם לתוך התפלה כנ"ל, כי על־ידי שנותנין מתנות כהנה ולויה מן התבואה והפרות - בזה מגלין שהשם־יתברך ברא הכל בדבורו, ואנו נותנין לו חלקו, ועל־ידי־זה עולין כל כחות התבואה והפרות לשרשם, שהוא דבר ה', שהוא התפלה, שעל־ידי־זה נברא, שזהו עקר שלמות התפלה כנ"ל, על־כן חיבין בבעור לאחר שלש שנים דיקא, כי דיקא אחר שלש שנים נשלמת התפלה ביותר, מחמת שנתבטל השלש עבודות, ונתתקנו השלש תאות בשלש השנים וכנ"ל, ואז התפלה בשלמות הנ"ל, שעולין כל שיח השדה ונכללין בתוך התפלה וכו' כנ"ל. ועל־כן אז חיבין בבעור, כי אז הזמן להעלות כל הפרות של מעשר שני לירושלים ולתן כל המתנות כהנה ולויה לבעליהם, כדי שיתתקנו הפרות והתבואה להעלות כל כחותם לשרשם לתוך התפלה, כי אז הוא זמן שלמות התפלה ביותר מחמת שעברו השלש שנים, וכנ"ל.

וזהו בחינת מצות ודוי מעשר שצריכין להתודות בפה דיקא, ולומר (דברים כו, יג): בערתי הקדש וכו', כי הודוי היא בחינת תפלה, כי עקר מצות בעור כדי להעלות כל כחות הפרות והתבואה לתוך התפלה שזהו בחינות הודוי שמתפללין אז (כו, טו): השקיפה וכו'. וזהו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה וכו' - הינו שאנו מתפללין: 'עשינו מה שעלינו - עשה מה שעליך', כמו שפרש רש"י שם, הינו כמו שאנחנו עשינו מה שעלינו והעלינו כל כחות התבואה לשרשם לתוך דבר ה' על־ידי שקימנו מצוות כל המתנות מן התבואה וכנ"ל, כמו כן עשה מה שעליך - וברך את עמך ישראל ואת האדמה וכו', הינו שתמשיך ברכה מן השמים, דהינו שימשכו כל הכחות של כל הפרות ושל כל הרפואות לתוך כל מה שנאכל ונשתה, שזהו עקר הברכה, בבחינות וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי וכו' כנ"ל: