# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/64/25/

וזה בחינת מה שיכולין לחלל פרות נטע רבעי ומעשר שני על כסף ולהעלות הכסף לירושלים לאכלו שם בקדשת מעשר שני, כי עקר עלית פרות הנ"ל לירושלים הוא כדי להעלות כל כחות הפרות לשרשם שהוא דבר ה', שהוא התפלה, כדי שנוכל להמשיך כל כחות הצמחים לתוך כל מה שנאכל ונשתה כנ"ל. ועל־כן יכולין לחלל הפרות על כסף ולהעלות הכסף לירושלים לקנות שם פרות אחרים בעד הכסף ולאכלם בקדשת אלו הפרות, כי אנו יכולים להעלות כחות הפרות לשרשם ששם כלולים כל הכחות, ושם בודאי יכולין להמשיך כח וחיות וקדשת אלו הפרות לתוך פרות אחרים, כי זה עקר בחינת העלאת פרות מעשר שני ונטע רבעי לירושלים, כדי להעלות כחות הפרות לתוך התפלה, כדי שנוכל להמשיך כל הכחות לתוך כל מה שנאכל כנ"ל, ומחמת זה בודאי יכולין לחלל כח וקדשת אלו הפרות להמשיכן לפרות אחרים, כי בהשרש הכל אחד וכנ"ל.

ועל־כן עקר החלול על־ידי כסף דיקא, כמו שכתוב (דברים יד, כה): ונתתה בכסף וכו'. כי "הכסף יענה את הכל" (קהלת י, יט), כאשר רואין בחוש, שבעד הכסף יכולין לקנות כל מיני פרות שבעולם וכל החפצים. נמצא, שהכסף כלול מכל הכחות של כל הדברים, כי הכל יכולין לקנות בעד הכסף, וזה מחמת שגם בשרשו הכסף גבה מאד, כי שרש הממון בקדשה גבה מאד, כידוע בדברי אדמו"ר ז"ל (בסימן סח, לקוטי תנינא סימן לז), כי הממון בשרשו למעלה הוא בחינת גונין עלאין שהם שרש כל ההשפעות, כי על־ידי התפלה שהוא דבר ה' נמשכין ונתגלין הגונין בבחינת (תהלים לג, ו): "בדבר ה' שמים נעשו". שמים, הם בחינת גונין עלאין, כמובא במקום אחר (סימנים ו, לח). ומאלו הגונין נמשכין כל ההשפעות וכל הכחות של כל הדברים, ואלו הגונין הם בחינת הממון כנ"ל, ומחמת שהממון בשרשו כלול מכל הכחות, על־כן גם למטה הוא כלול מהכל, כי יכולין לקנות בעד הממון כל מה שרוצין בבחינת "הכסף יענה את הכל". ומחמת זה עקר חלול פרות מעשר שני ונטע רבעי על־ידי הכסף דיקא, כי הכסף כלול מכל הכחות, כי הוא תחלת ההשפעה הנמשכת מדבר ה', שבתחלה נתצמצם השפע בבחינת כסף שיש שם ציור להשפע אבל עדין כלול שם כל הכחות יחד, ואחר־כך נמשך השפע והכח לכל עשב ועשב ולכל דבר כראוי לו, ועל־כן על־ידי הכסף דיקא יכולין לחלל הפרות להחליף הכח והקדשה של אלו הפרות להמשיכם לפרות אחרים, כי כסף דיקא יש לו כח הזה מחמת ששם כלולים כל הכחות כנ"ל.

ועל־כן כשהכחות והחיות נמשך ונשתלשל מדבר ה' להמלאכים ולהכוכבים וכו' עד שנמשכין למטה נקרא בשם 'הלואה', כמו שאיתא (תקוני זהר, תקון מד, פב:): 'כל כוכביא לווין דא מן דא, סהרא לוית מן שמשא' וכו' (כל הכוכבים לווים זה מזה, הירח לוה מן השמש), כמבאר כל זה בהתורה הנ"ל. ובשביל זה נקראת התפלה שהיא דבר ה' המלוה הגדול, שזהו בחינת (נחמיה ט, ו) "ו'צבא ה'שמים ל'ך מ'שתחוים" ראשי תבות 'מלוה' וכו', עין שם. כי סתם הלואה בכסף, כמו שכתוב (שמות כב, כד): "אם כסף תלוה" וכו'. כי המשכת הכחות משרשם למטה הם בחינת כסף שהוא כלול מכל הכחות כנ"ל, כי למעלה כל הכחות כלולים ביחד. ועל־כן נתהוה מהם למעלה בחינת ההשפעה של כסף שכלול מהכל, בחינת "הכסף יענה את הכל". ושפע הזאת, בחינת כסף, לווין ומקבלין צבא מעלה זה מזה, בבחינת 'כל כוכביא לווין דא מן דא', עד שיורד למטה מטה, וכל מה שבא למטה נתחלקין הכחות לכל דבר כראוי לו.

וזה בחינת (בראשית מז, יד): "וילקט יוסף את כל הכסף" וכו'. וזה בחינת בזת מצרים ובזת הים, בחינת (טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכש גדול", שלא רצה הקדוש־ברוך־הוא להוציאם ממצרים עד שישאלו איש מאת רעהו וכו' כלי כסף וכו', הכל בשביל ברור הניצוצות הקדושים שמבררים אותם ביותר על־ידי ממון ועשירות דקדשה, כשמעלין את הממון והעשירות מהסטרא אחרא אל הקדשה, כי בהממון כלולין כל הכחות של כל הדברים כנ"ל, כי מצרים מלאה גלולים ועבודה זרה ולא היו מאמינים בהשגחת השם־יתברך, רק אמר (יחזקאל כט, ג): "לי יאורי ואני עשיתיני", כי שם לא היה יורד המטר (רש"י שמות ז, יז), ומחמת זה התגברו הכפירות שם ביותר. ועל־כן שם קשה להעלות הכחות והחיות של כל התבואה והצמחים לתוך התפלה, מחמת שאין המטר יורד שם, כמובן בהתורה הנ"ל, שעקר בחינה זאת להעלות כל כחות שיח השדה לתוך התפלה הוא, מחמת שגדלים על־ידי המטר וכו', עין שם. ועל־כן באמת במצרים אין שום מקום תפלה, כמו שמבאר רבנו ז"ל (בסימן ז). כמו שכתוב (שמות ט, כט): "כצאתי את העיר אפרש את כפי" וכו'.

ועל־כן סבב השם־יתברך בנפלאותיו הנוראות, שכל הארץ יבאו מצרימה אל יוסף לשבר תבואה ממצרים, ושיאסף יוסף על־ידי־זה כל הכסף וכו', ואחר־כך העלו ישראל כל הכסף הזה לארץ־ישראל, ועל־ידי־זה העלו כל כחות התבואה והצמחים לירושלים שהיא בחינת תפלה, ובזה תקנו כל הניצוצות הקדושים שהיו בהם, כי הכל נתתקן על־ידי־זה, כי זה ממש בחינת חלול פרות מעשר שני על כסף והכסף אוכלין בירושלים, כמו כן הוא בחינת הכסף והעשירות שהעלו ישראל ממצרים לארץ־ישראל, וזה מחמת שהכסף כלול מהכל, ועל־כן על ידו יכולין לחלל כל כחות וקדשת הפרות ולהעלות הכל לירושלים, שהיא בחינת תפלה, שהוא שרש הכל, וכנ"ל:

הלכות כלאים