# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/64/9/

וזהו "תקעו בחדש שופר וכו' עדות ביהוסף שמו" (תהלים פא, ד־ו), ודרשו רבותינו ז"ל (ראש השנה י:): 'בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים', ועקר יציאת מצרים היה בזכות יוסף, בבחינת (שמות יג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". וכל השלש רגלים כלם הם 'זכר ליציאת מצרים'. נמצא, שגם עקר קדשת השלש רגלים נמשך מבחינת ראש השנה, שאז יצא יוסף מבית האסורים, שעל־ידי־זה יצאו ממצרים וזכינו לקדשת השלש רגלים. כי עקר בחינת קדוש החדש, שהוא תקון פגימת הלבנה שעל־ידי־זה קדשת כל הרגלים, כמו שכתוב (תהלים קד, יט): "עשה ירח למועדים", הוא על־ידי קדשת ראש השנה שהוא בראש חדש, שאז אומר השם־יתברך בעצמו 'הביאו עלי כפרה' וכו', כמבאר בהתורה הזאת. ואז על־ידי שישראל עושין תשובה, על־ידי־זה כביכול מביאין כפרה וסליחה עליו יתברך, כי 'באתערותא דלתתא אתער לעלא', כמו שכתוב (תהלים ס, יד): "באלקים נעשה חיל". כי העבודה צרך גבה והא בהא תליא, כמו שעקר התחלת תשובתנו בראש השנה - הוא על־ידי מה שהשם־יתברך רחם עלינו וקבע לנו ראש השנה בראש חדש, שאז הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה, שעל־ידי־זה יש לנו פתחון פה לבא לפניו וכו', כמו שמבאר שם, כמו כן על־ידי־זה בעצמו שאנו זוכין אז בראש השנה לתשובה - על־ידי־זה בעצמו אנו מביאין עליו יתברך כפרה, כי העקר תלוי בתשובתנו.

וזה עקר בקשת השם־יתברך מישראל 'הביאו עלי כפרה', שאנו בני ישראל, אנו דיקא צריכין להביא עליו כפרה על שמעט את הירח שמשם כל הפגמים, כי הכל תלוי בנו, כי 'אין חבוש מתיר את עצמו' וכו' (ברכות ה:), כמובא בתקונים (תקון ו, כב.). ועל־כן על־ידי התשובה שאנו עושין בראש השנה, על־ידי־זה מביאין עליו כפרה יתברך. ועל־ידי־זה נתמלא פגימת הלבנה, שזהו בחינת קדוש החדש, שמשם כל הרגלים. נמצא, שעקר בחינת קדוש החדש שהוא תקון פגימת הלבנה הוא על־ידי ראש השנה.

ועל־כן כל יציאת מצרים שהיא בחינת קדשת השלש רגלים, בחינת קדוש החדש, בחינת (שמות יב, ב): "החדש הזה לכם ראש חדשים" שהיא מצוה ראשונה שנצטוה משה בעת יציאת מצרים, כל תקון זה נמשך מראש השנה, הינו כי גם אז האיר עליהם בהעלם גדול קדשת ראש השנה, בזכות יוסף שיצא בראש השנה מבית האסורים, בחינת (תהלים פא, ו): "עדות ביהוסף שמו".

ובשביל זה נתקשה משה על קדוש החדש, מחמת שקדוש החדש הוא בחינת מלוי פגימת הלבנה, שזה בחינת שרש התשובה, בחינת 'הביאו עלי כפרה' והתחלת התשובה קשה מאד כנ"ל. על־כן נתקשה משה בזה מאד, עד שגלה לו השם־יתברך סוד קדוש החדש, שהוא שרש התשובה שמתחיל מראש השנה שבו יצא יוסף, שעל־ידי־זה היה עקר יציאת מצרים, שהיא בחינת קדוש החדש, בחינת קדשת השלש רגלים, כנ"ל.

ועל־כן קבע התנא דיני קדוש החדש במסכת ראש השנה. כי עקר בחינת קדוש החדש הוא על־ידי ראש השנה, שקבע אותו השם־יתברך ברחמיו העצומים בראש חדש שהוא חסד גדול ועליון מאד, וכנ"ל.

ועל־כן גם עקר יציאת מצרים היה על־ידי רבוי הצעקות והזעקות שצעקו בני ישראל אל ה', כמו שכתוב (במדבר כ, טז): "ונצעק אל ה' אלקינו וירא את ענינו" וכו', וכתיב (שמות ב, כג): "ויאנחו בני ישראל וכו' ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים" וכו'. הינו כי עקר יציאת מצרים הוא על־ידי בחינת ראש השנה, שעקרו הוא בחינת קולות, בחינת "ממעמקים קראתיך ה'", בחינת קול שופר, שהוא בחינת "מן המצר קראתי יה" וכו'. כי עקר יציאת מצרים היה על־ידי יוסף שיצא בראש השנה מבית האסורים כנ"ל. כי גם יוסף יצא בראש השנה על־ידי צעקתו להשם־יתברך, כמו שכתוב שם אחר פסוקי תקעו הנ"ל - "בצרה קראת ואחלצך" וכו' (תהלים פא, ח). הינו כנ"ל: