# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/65/10/

ועל־כן עקר התקון היה על־ידי מרדכי שקרע את בגדיו, ולבש שק ואפר (אסתר ד, א), כי ידע שעקר הפגם בענין הבגדים כנ"ל, ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה (שם), כי אין תקנה נגד רבוי המניעות הבאים מבגדים הצואים, כי אם להשפיל עצמו עד עפר, ולהפשיט בגדי גאותו, ולזעק מאד מאד להשם־יתברך זעקה גדולה ומרה כמו מרדכי – "עד ישקיף וירא ה' משמים" (איכה ג, נ), כמו שזכה מרדכי אחר־כך על־ידי תקף הנס של פורים שנתהפך הכל לטובה, כמו שכתוב (אסתר ח, טו): ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת, בחינת תקון הלבושים והבגדים, בחינת תכלת שבציצית, שהם עקר תקון הבגדים, כי ציצית הם בחינת כלל כל חדושי תורה שמצרפין הצדיקים לטובה בשביל תקון הנפשות כנ"ל, כי הם בחינת חלוקא דרבנן. וזה בחינת "גדלים תעשה לך" (דברים כב, יב), שנכתב אצל פרשת כלאים, כי ציצית הם תקון בחינת כלאים, שהם בחינת כלל כל המניעות שנמשכין מפגם הבגדים, כנ"ל: