# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/65/13/

ועל־כן היה התחלת טעותם על־ידי שלבשו בגדי כהנה בסעדתם, כי עקר הפגם נוגע בהבגדים כנ"ל. ועל־כן הכהן שהיה צריך לכפר עונות ישראל על־ידי עבודתו, היה צריך ללבש בגדי כהנה לכפר ולתקן פגם הבגדים הצואים הנ"ל. ועקר פגם הבגדים הצואים הוא על־ידי גאות וכבוד כנ"ל, ועל־כן נוגע עקר הפגם והכבוד בהבגדים, כי עקר הגאות הוא בבגדים שבשרשם הם גבוהים מאד, בחינת (תהלים צג, א): "ה' מלך גאות לבש", וכשפוגם בזה חס ושלום על־ידי עונותיו, ונופל לגאות וכבוד דסטרא אחרא של תאות והבלי עולם הזה - עקר פגם הגאות הוא בהבגדים, כנראה בחוש כמה וכמה אובדים עולמם על־ידי רדיפתם אחר בגדים ותכשיטים וכו', וכמו שאמר אדמו"ר ז"ל (שיחות הר"ן סימן ק') על פסוק (בראשית לט, יב): "ותתפשהו בבגדו" וכו'.

ועל־כן היה הכהן הגדול לבוש בבגדים יקרים מאד, שהיו כלולים בהם כל הגונין שהם "זהב ותכלת וארגמן" וכו', ועל כלם החשן ואפוד שהיה בהם אבנים טובות יקרות מאד, ועליהם היו חקוקים שמות בני ישראל שיש בהם חמשים אותיות, שהם בחינת כלל אותיות התורה, שכלולים בחמשים שערי בינה כנ"ל. כי 'קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלא חד' (זהר אחרי עג.). והכהן הגדול נשא כל זה על לבו, כדי להעלות ולתקן כל תאות הנגידות והעשירות, ששם עקר אחיזת הגאות, כנ"ל.

ובעונותינו הרבים, כשהתגברה מלכות הרשעה והגלו את ישראל, ותפסו בגלות גם את בגדי כהן גדול ונתלבשו בהם, סברו שיש להם כח לכלות את ישראל לגמרי, והעקר על־ידי שיכניסו בהם תאות העשירות - לחמד לבגדי כבוד ולתכשיטין של אבנים טובות ויקרות, מאחר שאין לנו כהן גדול לתקן כל זה, אדרבה, הסטרא אחרא נתלבשה בהם. ובאמת היתה עת צרה גדולה. אבל חסדי ה' כי לא תמנו וכו' (איכה ג, כב), וממשלתך בכל דור ודר (תהלים קמה, יג). ושלח אז את מרדכי שהכניס בישראל לבלי ליאש את עצמן מן הרחמים בשום אפן, וזעקו כלם אל השם־יתברך בכל לב, ולבשו שק ואפר, ומאסו בכל בגדים יקרים של תאות עולם הזה, שהם בחינת בגדים צואים ממש, ועל־ידי־זה נתהפך הדבר ותלו את המן על העץ הגבה חמשים, ומרדכי הוציא ממנו כל העשירות אל הקדשה, כמו שכתוב (אסתר ח, ב): ותשם את מרדכי על בית המן. ואז ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וכו' (שם ח, טו), בחינת תכלת שבציצית שהם בחינת תקון הבגדים כנ"ל. וכן באסתר כתוב (שם ה, א): ותלבש אסתר מלכות, כי זה עקר התקון כנ"ל, עד שזכו על־ידי־זה אחר־כך לבנות הבית־המקדש ולהחזיר הבגדי כהנה למקומן ולקדשתן.

ועל־כן נזכר ענין הבגדים הצואים בפסוק בענין יהושע כהן גדול (זכריה ג, ג), כי הוא היה הראשון שהיה צריך לשמש בבית־שני, ומחמת תקף הגלות נכשלו בניו עד שנגעו פגם הבגדים צואים גם אליו, על־כן היה כל תקון הגאלה על־ידי תפלת הצדיקים, שהם אנשי כנסת הגדולה שהתפללו אז, ועסקו לתקן זאת עד שפעל זכריה הנביא להסיר הבגדים הצואים מעליו ולהלביש אותו מחלצות: