# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/65/3/

וזה בחינת שלש שני ערלה ונטע רבעי, כי כשנוטעין אילן - אסור לאכל מפרותיו עד שישבר ויבטל ממנו הקלפות הקודמין לפרי, שהם הארבע קלפות הנ"ל שכלולים בגאות כנ"ל, כי האילן צריך ברור זה ביותר, מחמת שתחלת חטא אדם הראשון היה על־ידי האילן, שהוא "עץ הדעת טוב ורע". וכל חטאו היה על־ידי גאות שהכניס בהם הנחש הקדמוני שאמר להם (בראשית ג, ה): "והייתם כאלקים" - שרצו להתגאות ולעלות ולהדמות עצמו לעליון, כי האילן בטבעו גדול וגבה בקומתו מאד, שזהו בחינת גאות וגבהות בחינת כי "כגבה ארזים גבהו" (עמוס ב, ט). ועל־כן צריך ברור גדול לבטל מפרותיו בחינת אחיזת הגאות, שהוא בחינת כלל כל המדות רעות כנ"ל.

ועל־כן הזהירנו (ויקרא יט, כג): וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים וכו' - שלא לאכל מפרותיו שלש שנים כדי לבטל שלש קלפות הטמאות לגמרי שהם בחינת שלש בחינות גאות הנ"ל. ובשנה הרביעת - צריך להעלות הפרות לירושלים, כי ירושלים בחינת יראה שלם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נו, י), הינו בחינת שלמות היראה, ששם עקר השלמות, שזה זוכין על־ידי ענוה, כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. כי ירושלים עיר מלוכה של ישראל שהיא מלכות דקדשה, ועקר הגדלה והמלכות דקדשה היא בחינת ענוה ושפלות אמתי, כמו שמבאר אדמו"ר ז"ל בהתורה 'באר חפרוה שרים' (לקוטי תנינא בסימן עב), בבחינת (מגלה לא.): 'במקום גדלתו שם אתה מוצא ענותנותו'. ועל־כן על־ידי שמעלין הפרות לשם זוכין לבטל ולברר קלפות נגה, עד שיזכה לבחינה הרביעית של שפלות הנ"ל, דהינו שיהיה שפל וענו תחת מדרגתו, שזה עקר השפלות בחינת השפלות של משה רבנו עליו השלום שאמר: "ונחנו מה".

וזה שכתוב בירושלים לעתיד (זכריה יד, י): וראמה וישבה תחתיה וכו' - זה בחינה הנ"ל, בחינת 'במקום גדלתו שם אתה מוצא ענותנותו'. וזהו וראמה - שכל מה שתגבה ותרום ותתנשא למעלה יותר. וישבה תחתיה - כמו כן תשב תחתיה, שתהיה בבחינת (שמות טז, כט): "שבו איש תחתיו", שכל היושבים שם יזכו לשפלות האמתי - להקטין עצמם ממדרגת עצמם. ועל־כן היה בירושלים 'מעט מחזיק את המרבה, כי מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים' (אבות ה, ה). כל זה מחמת שפלות ובטול בחינת 'אין', שעל־ידי־זה הוא בחינת 'מעט מחזיק את המרבה', כי ענוה בחינת אין ואפס הוא בבחינת בלתי גבול, ויכול להחזיק הכל. ועל־כן מחמת שירושלים הוא בבחינת ענוה ושפלות, שזה עקר קדשתה, כי עקר הקדשה הוא ענוה ושפלות, על־כן לשם צריכין להעלות הפרות בשנה הרביעית כדי לברר הפרות מקלפה הרביעית הנ"ל, ולזכות לענוה אמתית בבחינת שבו איש תחתיו הנ"ל: