# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/766/65/9/

וזה בחינת פורים, כי המן התגאה מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יב:), ורדף את הצדיק האמת בחינת מרדכי, עד שרצה להשמיד וכו' חס ושלום את כל היהודים (אסתר ג, ו), כי הוא מזרע עמלק, שהוא 'מעולם רצועה מרדות לישראל' (במדבר רבה יט, כ), והוא עקר זהמת הנחש, שמשם כל המניעות הבאים מבחינת פגם הבגדים, בחינת בגדים צואים, שנמשך מחטא אדם הראשון שעקר פגמו היה בהבגדים, כמו שכתוב (בראשית ג, יא): "מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ" וכו', שמשם נמשך המן, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט.): 'המן מן התורה מנין' וכו'. וזהו בחינת המן מן התורה - 'מן התורה' דיקא, כי כל התגברות המן הוא מן התורה, הינו מאותיות התורה שנתערבבו על־ידי חטא אדם הראשון, שאכל מ"עץ הדעת טוב ורע", ועל־ידי החטאים של כל אחד ואחד.

וזה כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר (שמות יז, טז) - שנשבע הקדוש־ברוך־הוא שאין שמו שלם וכו' (ברש"י שם). כי הנפשות שמתקרבים נקראים 'פלגא', מחמת שעדין צריכין לשבר מניעות רבות שנמשכין מהבגדים צואים, שהם זהמת המן עמלק, ימח שמם, ועל־כן 'נשבע הקדוש־ברוך־הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם', והוא כביכול בבחינת פלגא ומחצה, עד שימחה זכר עמלק ויתבטלו המניעות ויתתקנו הנפשות שהם בבחינת פלגא, כי כל נפשות ישראל כלולים בשמו יתברך, וכל זמן שיש זהמת עמלק שמשם כל המניעות, שעל־ידי־זה הנפשות, בבחינת פלגא, גם שמו יתברך חלוק בבחינת פלגא, כי "עמו אנכי בצרה" כתיב (תהלים צא, טו), כי 'שמו משתף בשמנו' (ירושלמי תענית ב, ו; של"ה פסחים, מצה עשירה, דרוש ב).