# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/62/5/

וזה בחינת שעיר של ראש חדש שבא לכפרה על מעוט הירח, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין ס:) על פסוק (במדבר כח, טו): "ושעיר עזים אחד לחטאת לה'" – 'הביאו עלי כפרה' וכו'. ואיתא בזהר הקדוש פרשת פינחס (דף רמח.): שהשעיר הוא מסטרא ד"עשו איש שער" (בראשית כז, יא), בחינת דין, והוא מקבל זה השעיר. והקשה שם, אם כן, למה נאמר 'לה''? עין שם התרוץ. ולפי הנ"ל מישב היטב על נכון, כי זה השעיר של ראש חדש הוא ממש בחינת קרבן ו'תפלה־בבחינת־דין', כי השעיר הוא קרבן לה', רק שהוא בבחינת דין - מסטרא ד'עשו איש שעיר', ועל־ידי־זה עשו שהוא הסטרא אחרא - מקבלו ורוצה לבלעו, אבל זה השעיר עומד לו בצוארו כנ"ל, עד שמקיא ומוציא כל הקדשה שבלע, וחוזר הכל אל הקדשה ונשלם מעוט הירח ונתתקן הכל בשלמות. נמצא שהכל נכון, שהשעיר הוא קרבן לה', ואף־על־פי־כן מקבלו ויונק ממנו עשו, וזה זה עקר התקון כנ"ל, כי על־ידי־זה מקיא ומוציא כל הדעת והקדשה שבלע וכו' כנ"ל.

וזה בחינת עמר שעורים שקרב בט"ז בניסן בעת התחלת מעוט הירח בחדש הראשון שכלול מכל החדשים כנ"ל, וזה בחינת עמר שעורים - לשון נופל על לשון, בחינת עשו איש שעיר, בחינת שעיר עזים הנ"ל, כי עמר שעורים הוא גם כן בבחינה זו, כי הוא מאכל בהמה וכו' כנ"ל. אך זה עקר התקון כי על־ידי־זה דיקא "חיל בלע ויקאנו" (איוב כ, טו), 'ויקאנו' דיקא, בחינת הקאות ממש, שמכרח לתן הקאות על־ידי־זה הקרבן שהוא בבחינת דין, שהוא רוצה לבלעו והוא עומד לו בצוארו עד שמכרח לתן הקאות וכו' כנ"ל, כמבאר היטב במאמר הנ"ל לענין תפלה, עין שם היטב. וזה ח' יל ב 'לע ו' יקאנו ראשי תבות של זה הפסוק שהוא שם קדוש כמובא (פרי עץ חיים שער העמידה פרק יח), הוא בגימטריא י"ו, הינו בחינת י"ו בניסן, שאז מקריבין עמר שעורים שעל־ידי־זה "חיל בלע ויקאנו" כנ"ל. וכן מובן בזהר הקדוש, שסוד הקרבת העמר הוא בבחינת "חיל בלע ויקאנו", כדי שיברח מ"אשת חיל" (משלי יב, ד), בחינת מלכות דקדשה שנתתקן על־ידי עמר שעורים בבחינת תקון מעוט הירח כנ"ל, והבן, עין שם בזהר בפרשת אמר (דף צז:):