# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/63/10/

ועל־כן הקרבת העמר שהוא עקר ההכנה לקבלת התורה לצאת מגוף לנפש וכו' כנ"ל. נעשה על־ידי תבואת הארץ, שהיא ממין הצומח, כי עקר התחברות הארבעה יסודות הוא על־ידי הצומח, כי יש דומם, צומח, חי, מדבר שהם בחינת ארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר והם כנגד ארבע אותיות השם הקדוש (לקוטי תנינא סימן סז). נמצא, שצומח הוא כנגד וי"ו שבשם, והוי"ו הוא מחבר כל אותיות השם ביחד, כידוע. וזה בחינת הצומח שמחבר כל הארבעה יסודות ביחד, כי הצומח גדל מן הארץ שהוא דומם, והחי והמדבר אוכלין אותו ומקים נפשם בקרבם, נמצא, שהצומח כולל ומחבר כל הארבעה יסודות ביחד, כי על־ידי הצומח יש התחברות בין הארבעה יסודות, כי הצומח מחבר עם הדומם, כי הוא צומח משם והוא כלול מחי ומדבר, כי יש בו כח להחיותם ולזונם.

ועל־כן עץ הדעת טוב ורע הוא ממין הצומח, כי עקר בחינת עץ הדעת טוב ורע שהיא בחינת הבחירה והממצע בין הארבעה יסודות שהוא הגוף, ובין הנפש - הוא בחינת הצומח מן הארץ. כי עקר החיות של כל הנבראים הוא על־ידי הצומח, ואפלו בני אדם, עקר האכילה הוא הלחם שעליו יחיה האדם, כי שאר כל המאכלים אינם משביעים את האדם, ועל־כן אין מברכים עליהם ברכת המזון רק על הלחם. וגם אפלו אם האדם אוכל ממין החי, הלא גם המין החי בעצמו נתהוה ונתקים רק על־ידי הצומח שהוא מאכל כל הבהמות והעופות וכל מין החי. נמצא שבהצומח משתפים האדם והבהמה שהם בחינת גוף ונפש, כי שניהם אוכלים הצומח, והוא עקר התחברות בין הגוף והנפש, בין בהמה לאדם, כי עקר חיות ושביעת האדם שעל־ידי־זה מתקים נפשו בקרבו ומתחבר הנפש עם הגוף הוא על־ידי הצומח שהוא לחם מן הארץ.

ועל־כן כשזוכין לאכל הצומח, דהינו לחם הארץ - בקדשה גדולה, אזי נכנע הגוף ונכלל בנפש, ונכללין כל הארבעה יסודות שהם כלל הגוף בהנפש, כי הצומח הוא ממצע בין אדם ובהמה, כי אף־על־פי שגדר החי הוא למעלה מהצומח, אף־על־פי־כן מלבשים נפשות יקרות וגבוהות יותר בהצומח, כי בצמח הארץ מלבשים נפשות יקרות וגבוהות מאד, רק שהם מלבשים שם בהעלם גדול ביותר עד שהם למטה בגדר הצומח שהוא למטה מגדר החי. אבל בשרשם הם גבוהים מאד, בבחינת "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט), שבעצי השדה מלבשים נפשות האדם ביותר. ועל־כן הצומח עולה ומחבר רוח הבהמה עם רוח האדם, כי הוא מחיה שניהם, כי הוא בחינת "עץ הדעת טוב ורע", כי לפעמים יכולין לזכות על־ידי אכילת הצומח לרוח האדם ולצאת מבהמה לאדם, כי מלבשים שם נפשות גבוהות מאד ולפעמים להפך חס ושלום. וכמרמז בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן פח תנינא): שבפרות הארץ מלבשים נפשות גבוהות ויקרות ביותר.

ועל־כן התהפכות מיסוד לחברו אין רואין בחוש, כמו שרואין בהצומח מן הארץ, כי כל הדברים גדלים ונתהוים מין ממינו, כגון בני אדם, שהוא גדר מדבר - מוליד בן אדם כדומה לו. וכן בהמה שהיא גדר החי - נולד מבהמה כדומה לו. אבל הצומח גדל ונתהוה מן העפר שהוא יסוד אחר לגמרי, דהינו דומם. וזהו חדוש שיש בהצומח מה שאין כן בשום יסוד, שיסוד הצומח גדל מהדומם דיקא שהוא יסוד אחר לגמרי. ועל־כן בהצומח שצומח מן הארץ, בזה אנו רואין בחוש, שיש בכח להפך מבהמה לאדם, מחי למדבר, מגוף לנפש, כמו שאנו רואין שנתהפך מיסוד העפר והדומם לצומח.

כי זה כלל, שכל מדרגה שהיא למעלה ממדרגה התחתונה היא בבחינת נפש לגבי התחתונה, כגון גדר המדבר כנגד החי הוא בחינת נפש נגדו, והחי שהוא בהמה הוא בחינת גוף כנגד האדם כנ"ל. וכן צומח לגבי הדומם הוא בחינת נפש והדומם הוא בחינת גוף נגדו, כי הארבעה יסודות הנ"ל הם כנגד ארבעה עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. וזה ידוע, שיצירה כנגד עשיה היא בחינת, נפש, ועשיה היא בחינת גוף כנגד יצירה. נמצא שעל־ידי שגדל הצומח מן הארץ דיקא, בזה אנו רואין בחוש התהפכות מגוף לנפש - שהגוף נותן כח לנפש שתגדל ותצמח ותעשה פעלתה בעבודת ה' דיקא על־ידי שמלבשת בהגוף, כי הגוף נותן כח בהנפש, ודיקא על־ידי הגוף צומחת וגדלה בעבודת השם־יתברך. כמו הצומח שגדל מן הארץ דיקא שהיא בחינת גוף נגדו, כי אין רואין בחוש התהפכות מיסוד לחברו כמו שרואין בהצומח מן הארץ, שעקר התהוות וגדול הצומח הוא על ידי יסוד אחר למטה ממנו, דהינו על־ידי יסוד העפר שהוא הדומם ודיקא על ידו הוא גדל וצומח מן הארץ. נמצא, שכח העפר שהיא בחינת גוף, מגדל הצומח שהיא בחינת נפש נגדו ונתהפך כח העפר ונכלל בהצומח, שזהו ממש בחינת התהפכות מגוף לנפש וכו' כנ"ל.

ועל־כן אי אפשר שיתגדל הצומח מן הארץ כי אם על־ידי גשמים, כי מי הגשמים הם בחינת חסד, כי מים הם בחינת חסד ונקראים 'גבורות גשמים' (תענית ב.), כי יורדין בגבורה מבחינת גבורות. וזה בחינת המתקת הדינים, שהגבורות והדינין נמתקין, עד שמהם דיקא יורדת ההשפעה, שהם מימי החסד שיורדין דרך הגבורה בחינת גבורות גשמים, וכמו שאיתא בזהר הקדוש (זהר תרומה קנד:): 'מיא לימינא אנון וכו', ועל דא תנינן גבורות גשמים'. נמצא, שאין הגשמים יורדין אלא על־ידי המתקת הדינים, דהינו המתקת חמש גבורות מנצפ"ך, שזהו עקר בחינת התעלות הנפש כנ"ל, דהינו שנמתק ונתהפך מדין לחסד, שזהו בחינת התהפכות מגוף לנפש, כנ"ל: