# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/63/11/

וזהו בחינת גדל מעלת הגשמים, כאשר הפליגו רבותינו ז"ל (תענית ז.), ואי אפשר שירדו הגשמים כי אם על־ידי תקון מעשה התחתונים, כמו שכתוב (בראשית ב, ה): וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה' אלקים וגו', ואדם אין לעבד את האדמה. כי עקר המתקת הגבורות להפך מדין לחסד, שעל־ידי־זה דיקא יורדין הגשמים - זה תלוי במעשה התחתונים דיקא. כפי מה שמתגברין להכניע הגוף ולצאת מגוף לנפש, כמו כן נמתק הדין ונמשך החסד, שעל־ידי־זה יורדין גשמים כנ"ל. ואז גדל הצומח מן הארץ שהוא גם כן בחינת עלית הנפש, כנ"ל.

וזהו בחינת התעניות שמתענין על הגשמים שגזרו רבותינו ז"ל (תענית י.) כמה וכמה תעניות בשביל גשמים יותר מעל שאר דברים, וכל מסכת תענית - עקרה מדברת מתענית גשמים, והיא מתחלת " מאימתי מזכירין גבורות גשמים". כי על־ידי התענית הוא עקר הכנעת הגוף לגבי הנפש, כמבאר היטב בתחלת מאמר הנ"ל, ועל־ידי־זה דיקא יורדין הגשמים.

ועל־כן מזכירין גבורות גשמים בתחית המתים. כי תחית המתים הוא שנזכה לקום בתחיה בגוף ונפש, ואז יהיה הגוף מזכך לגמרי, ויתהפך הגוף לנפש כנ"ל, שזהו בחינת גבורות גשמים שיורדין על־ידי המתקת הדין שנתהפך לחסד, שזהו בחינת התהפכות מגוף לנפש, ממיתה לחיים בחינת תחית המתים כנ"ל. וזהו בחינת עצם מעלת הגשמים, עד שכל יעודי התורה הם מדברים מגשמים ושתתן הארץ יבולה וכו', כמו שכתוב (ויקרא כו, ג): אם בחקתי תלכו וכו', ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכו', וכיוצא בזה הרבה, כי כשיורדין גשמים והארץ נותנת יבולה וגדלים הצמחים מן הארץ, בזה רואין פעלת ישראל שפעלו על־ידי עבודתם וקיום התורה, שזכו להכניע הגוף ולהפך הגוף לנפש, עד שנמתק הדין ונתהפך מדת הדין למדת הרחמים, שזהו בחינת גשמים וגדול הצומח מן הארץ וכו' כנ"ל, שזהו בחינת תחית המתים, שאז יתהפך הגוף לנפש כנ"ל, שזהו עקר השכר, כי עקר השכר של תורה ומצות יהיה לאחר התחיה, שהיא בחינת גשמים כנ"ל שבשביל זה מזכירין גבורות גשמים בברכת התחיה כנ"ל.

וזה בחינת הסמיכות: ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש - יעבדוך עמים וכו' (בראשית כז, כח-כט). כי כשהשם־יתברך משפיע לישראל רב דגן ותירש, שזהו בחינת התעלות הנפש על הגוף, שעל־ידי־זה נתרבה ונתברך עלית הצומח מן הארץ, ונמשך שבע וזול גדול בעולם ועל־ידי־זה העמים הנאחזין בהגוף כנ"ל נכנעים ונופלים לפני ישראל שהם בחינת נפש, בחינת יעבדוך עמים וכו' כנ"ל.

ועל־כן נתברך יעקב מיצחק בברכה הזאת, כי זה עקר ברכתו של יעקב, שיתגבר על עשו שהוא הסטרא אחרא בחינת גוף, בחינת תאות אכילה, בחינת (בראשית כה, ל): "הלעיטני נא מן האדם האדם הזה", בחינת התגברות הדין שהוא בחינת אדם (זהר שמות כ:), ויעקב נתברך מיצחק, שיזכה יעקב להתגבר על עשו, שהוא בחינת התגברות הנפש על הגוף, שזהו בחינת גדול הצומח על־ידי גבורות גשמים, בחינת אם בחקתי תלכו וכו' ונתנה הארץ יבולה וכו' כנ"ל. וזהו ברכתו של יעקב, ויתן לך האלקים מטל השמים וכו' ורב דגן ותירש, יעבדוך עמים, כי כלו חד כנ"ל: