# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/63/7/

ועל־כן הנפת העמר הוא בי"ו בניסן, כי ניסן הוא ראש חדשים, כי בניסן נגאלו ממצרים, ועקר הגאלה הוא גאלת הנפש מגלות התאות של הגוף כנ"ל. וזה בחינת מלוי הירח מפגימתה, כי פגם הלבנה הוא בחינת פגם הנפש, כי הלבנה היא בחינת נפש דוד, כידוע (זהר ויחי רלג:), וכשחס ושלום העונות מתגברין, דהינו התגברות הגוף על הנפש - אזי היא פגימת הלבנה, כידוע (זהר נשא קכג:), וכשהנפש מתגברת על הגוף - זה בחינת מלוי הלבנה, שהלבנה שהיא בחינת נפש היא בשלמות ובמלוי, כי פגימת הלבנה היא בחינת חשך, כי נתמעט ונחשך אורה בעת מעוטה, וזה בחינת גוף שהוא בחינת חשך, וכשהלבנה נתמלאת זה בחינת אור, כי אז אורה בשלמות, וזה בחינת נפש שהיא בחינת אור כנ"ל.

ועל־כן היתה גאלת מצרים בט"ו לחדש הראשון, כי אז סהרא באשלמותא (שער ההקדמות פה.), שהיא בחינת נפש, בחינת התגברות הנפש על הגוף, האור על החשך כנ"ל. ועל־כן היתה עקר גאלתה בלילה, דהינו בליל שמורים, כי בזה היתה תלוי עקר הגאלה, שזכו לתקן מעוט הירח עד שהיתה הלילה כיום יאיר, כמבאר שאותה הלילה היתה מאירה (זהר בראשית לח.), שזה בחינת מלוי הלבנה, שזה עקר הגאלה כנ"ל.

ועל־כן קדוש החדש הוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל ביציאתם ממצרים. כי עקר גאלת מצרים תלויה במצוה זו של קדוש החדש שהיא בחינת תקון הלבנה למלאות אותה מפגימתה על־ידי מצות קדוש החדש שהיא בחינת התעלות הנפש וכו', שזהו עקר יציאת מצרים, כנ"ל.

ועל־כן בי"ו לחדש הראשון שאז מתחיל הלבנה להתמעט, כי בט"ו לחדש הלבנה בתכלית המלוי ובי"ו הוא היום הראשון שמתחלת הלבנה להתמעט, על־כן מקריבין אז העמר שעורים, שעל־ידי־זה מתקנין וממלאין את הנפש שהיא בחינת לבנה, כי על־ידי העמר שעורים מכניעין הגוף ומעלין מבהמה לאדם, מגוף לנפש, מחשך לאור שהוא בחינת תקון ומלוי הלבנה ועל־כן עושין זאת בי"ו בעת שמתחלת להתמעט, כי זה העקר, להעלות מבהמה דיקא לאדם, שבשביל זה מקריבין עמר שעורים דיקא, שהוא מאכל בהמה כנ"ל כדי להמתיק הדין בשרשו. ובשביל זה בעצמו מקריבין העמר בי"ו דיקא, בעת שמתחלת הלבנה להתמעט שזהו בחינת גוף, בחינת חשך, בחינת בהמה, כדי להמתיק בחינת בהמה בחינת חשך, בחינת גוף, שזה עקר מלוי ותקון הלבנה שהיא בחינת נפש, כשזוכין להפך בהמה לאדם, חשך לאור, גוף לנפש. כי זה עקר עבודת האדם בעולם הזה - לשבר הגוף ותאותיו ולהפך מגוף דיקא לנפש, כי הנפש בשרשה מאירה מאד, אבל השם־יתברך הורידה בשביל זה לזה העולם, כדי שתתגבר הנפש על הגוף כדי להפך הגוף לנפש, שאז נשלמה ונתמלאה נפש בשלמות ביתר שאת ויתר עז, כידוע: