# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/63/9/

וזה בחינת קדוש החדש ועבור שנים, שמצוה זאת היא בחינת תקון ומלוי הלבנה, כדי להשוות שנות הלבנה עם שנות החמה, שזהו בחינת מלוי הירח שיהיה אור הלבנה כאור החמה. ועל־כן עקר מצוה זאת הזהירה התורה בשביל העמר שעורים שיהיה בזמנו, כמו שכתוב (דברים טז, א): "שמור את חדש האביב", ודרשו רבותינו ז"ל (ספרי ראה עד): 'שמור שיהיה האביב בזמנו', שמכאן למדו לעבר שנים בשביל שיהיה האביב שהוא הקרבת העמר - בזמנו, כי הקרבת העמר שעורים היא בבחינת מלוי הלבנה, שזהו בחינת קדוש החדש ועבור שנים כנ"ל.

וזה בחינת קדוש הלבנה שאומרים אז: וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה וכו'. כי חדוש הלבנה, דהינו מלוי הירח מפגימתה שזהו בחינת שמהפכין מגוף לנפש כנ"ל. וזה בחינת חדוש העולם שיהיה לעתיד, שאז עתידין ישראל להתחדש כמותה ולעמד בתחית המתים בגוף ונפש יחד, שאז יתחדש הגוף בבחינת נפש כנ"ל, שזהו בחינת הקרבת עמר שעורים שמעלין מבהמה לאדם. וזהו בחינת חדוש הלבנה, דהינו מלוי הירח מפגימתה כנ"ל.

ועל־כן אומרים אז 'דוד מלך ישראל חי וקים', כי זהו בחינת חיים נצחיים שיהיה לעתיד אחר התחיה כנ"ל. וזהו בחינת תפל עליהם אימתה ופחד (שמות טו, טז) שאומרים אז, כי על־ידי־זה שהגוף נתהפך לנפש שזהו בחינת קדוש החדש כנ"ל, על־ידי־זה נופלים כל האמות שאחיזתם בגוף וחמר הגשמי כנ"ל. וזהו בגדל זרועך ידמו כאבן, 'כאבן' דיקא, כי ישארו בבחינת דומם כמו אבן שהוא חמר גשמי, כי כבר פסק מבחינת החמר והגוף שהם העכו"ם כל יניקתם שהיה להם מהנפש, מחמת שעדין לא נתקדש הגוף כראוי. אבל על־ידי בחינת קדוש החדש שהיא בחינת זכוך הגוף שיתהפך לנפש כנ"ל, על־ידי־זה נתבטל יניקתם ונשארים העכו"ם בבחינת דומם לגמרי בבחינת "ידמו כאבן" כנ"ל.

וזהו שאומרים אז 'שלום עליכם' וכו', כי זהו עקר השלום, כשהגוף נכלל בנפש, כי כל זמן שאין הגוף נכלל בנפש אזי יש מחלקת גדול בחינת "אין שלום בעצמי מפני חטאתי" (תהלים לח, ד), כי בודאי זה אי אפשר בשום אפן שתתהפך חס ושלום הנפש להגוף לגמרי חלילה, כי הנפש נכספת לעולם לשרשה לעשות רצון קונה, ואפלו אם הוא רשע גמור חס ושלום, וכבר התגבר גופו על נפשו ביותר, עם כל זה בפנימיות הנפש, בודאי צועקת נפשו מאד מאד בקול מר ועצום מאד ונכספת ומתגעגעת מאד לשוב לשרשה, כי רצון הנפש הוא רצון האמת, דהינו רצון השם־יתברך, ורצון השם־יתברך בודאי נשאר קים לעולם, ואין מי שיוכל לשנות ולבטל רצונו חס ושלום בשום אפן בעולם, כמו שכתוב (תהלים צב, ט): "ואתה מרום לעלם ה'", ופרש רש"י: שלעולם ידך על העליונה, וכמו שכתוב (שם קיח, טז): ימין ה' רוממה וכו'. כי בודאי השם־יתברך יגמר את שלו כרצונו, ויהיה נשלם כונתו מה שרצה בבריאת עולמו, שכל כונתו היה כדי שהתחתונים דיקא יעבדו אותו, דהינו להפך הגוף לנפש. ועל־כן בודאי הנפש כספה חזק תמיד לעשות רצון קונה, אפלו אם התגבר הגוף כמו שהתגבר חס ושלום. ועל־כן אי אפשר שיהיה שלום לרשעים. וזה שכתוב (ישעיה מח, כב): "אין שלום אמר אלקים לרשעים", כי תמיד יש מחלקת בין הנפש והגוף, ומשם נשתלשל כל מיני מחלקת שבעולם.

ועל־כן אין שלום כי אם כשזוכין להגביר הנפש על הגוף - שיתהפך הגוף לנפש שאז הוא השלום בשלמות באמת, כי הצדיקים זוכין לשבר הגוף לגמרי, עד שנתבטל רצון הגוף לגמרי ונתהפך לנפש ממש, שזהו עקר השלום כנ"ל. ועל־כן לעתיד לבא שאז יזכו הכל לזה כנ"ל, על־כן יהיה אז השלום המפלא בעולם, כמו שכתוב (ישעיה יא, ו): "וגר זאב עם כבש" וכו', כי אז יכללו הכל ברצונו יתברך. ויהיה נכלל בהמה באדם, גוף בנפש וכו', שזהו עקר השלום כנ"ל.

ועל־כן בשעת קדוש הלבנה שמרמז על זה כנ"ל, כי הקדוש הלבנה הוא בחינת התגברות הנפש על הגוף וכו' כנ"ל, על־כן אומרים אז שלום עליכם, כי זה עקר השלום כנ"ל. וזה שנקרא שבת 'שבת שלום', וכמו שאנו אומרים אז: ופרס עלינו סכת שלומך. כי שבת הוא בחינת התגברות הנפש על הגוף, בחינת עולם הבא, שזהו בחינת שלום כנ"ל: