# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/64/10/

וזה (הושע יד, ג): קחו עמכם דברים ושובו אל ה' - 'עמכם' דיקא במקום אשר אתם שם אפלו במקומות נמוכים ומגשמים מאד, אף־על־פי־כן, קחו עמכם דיקא דברים, ועל־ידי־זה תשובו אל ה', כי כל זמן שיהיה עמכם דברים - בודאי יש לכם תקוה תמיד לשוב אל ה'. וכמו שכתוב במדרש (שמות רבה לח, ד) על פסוק זה: 'איני מבקש מכם אלא דברים', וכמובא בדברי אדמו"ר ז"ל על פסוק (ירמיה לא, יט): "מדי דברי בו זכר אזכרנו" וכו' (בסימן עח), עין שם. כי בלעם וחבריו התגברו בתקף רשעותם להמשיך הדבור דקדשה אליהם בגלות להגביר הרע על הטוב חס ושלום וכנ"ל, והיה לו כח לזה מצד חזק הבחירה וכנ"ל, לולי ה' היה בעזרנו, ומחמת שכונתו היה להרע - בודאי יהיה אחריתו להכרית, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צ.), אבל איש הישראלי שכונתו לטובה שמתגבר בעמק נפילתו חס ושלום לדבר אף־על־פי־כן דבורים קדושים בחינת לשון הקדש, ובודאי יש לו כח לזה תמיד כנ"ל, ומאחר שכונתו לטובה, כדי לזכות לשוב אל ה', בודאי יש להשם־יתברך נחת רוח מזה ולא יהיה נאבד שום דבור, וסוף כל סוף ישוב להשם־יתברך וכנ"ל.

וזה עקר בחינת שלמות לשון הקדש על־ידי לשון תרגום, כי מאחר שהוא במקום שהוא, שעדין יש בו אחיזת הרע, ואף־על־פי־כן הוא מדבר דבורים קדושים, וכונתו לטובה - זהו עקר בחינת תרגום בחינת עץ הדעת טוב ורע, ומאחר שפנימיות כונתו לטובה בשביל לשוב להשם־יתברך ולעשות נחת רוח לפניו, אזי הצדיק שכבר זכה לתכלית שלמות לשון הקדש, הוא מעלה ומברר דבוריו הקדושים שהם בבחינת תרגום כנ"ל ומשלים בו את הלשון הקדש בבחינת שלמות לשון הקדש על־ידי לשון תרגום.

וזהו שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך (הושע יד, ב) - שהעונות יהיו נחשבין לשגגות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא פו:). וזהו קחו עמכם דברים - הינו כנ"ל, שאפלו במקומכם אשר אתם שם - תדברו דבורים קדושים, שזהו בחינת תרגום כנ"ל, שהיא בחינת שגגות, כמבאר בהתורה הנ"ל על פסוק (חבקוק ג, א): "תפלה לחבקוק על שגיונות" שפרש רש"י 'כתרגומו', עין שם. ומאחר שעל־ידי הדבורים קדושים שמדברין במקום אשר הוא שם, נתהפכין העונות לשגגות אחר־כך בקל מעלין אותן לטוב גמור בכח הצדיק הגמור כנ"ל. וזהו אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב - שאחר־כך מבקשין שהשם־יתברך ישא ויסלח לנו כל העון לגמרי, בבחינות כל תשא עון שפרש רש"י שפרושו כמו כל עון תשא, הינו שכל העון ישא וימחל לגמרי כנ"ל. וזהו, וקח טוב - שיתהפך לטוב גמור, וכנ"ל:

הלכות חדש הלכה ה - בהלכות שלוח הקן הלכה ה (אות טו):