# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/773/64/6/

ועל־כן בשביעי של פסח שכבר ספרנו ששה ימים אז נמשכין מחין גדולים (בחינת רשימו דגדלות דאבא, כמובא בכונות) הינו שאנו ממשיכין עלינו קדשה גבה על ידינו על־ידי בחינת אתערותא דלתתא ועל־כן אז הוא קריעת ים־סוף ואז מכניעין המצרים שהם רע הכולל כנ"ל לגמרי, כי אז נשלם הלשון הקדש בבחינת שלמות לשון הקדש על־ידי לשון תרגום על־ידי שכבר ספרנו ששה ימים ספירת העמר, כי אז נתגלה בחינת תקון הברית, בחינת יוסף, בחינת יסוד, בחינת "הים ראה וינס - "[וינס] ויצא החוצה", על־כן אז תכף אחר שביעי של פסח התר החמץ, כי אי אפשר לאכל חמץ כי אם על־ידי תקון בחינת עץ הדעת טוב ורע שנתתקן על־ידי בחינת לשון תרגום כשזוכין לבררו ולהשלים בו את הלשון הקדש שזה זוכין בשביעי של פסח וכנ"ל, ועין בהתורה 'תפלה לחבקוק' הנ"ל והבן הדברים היטב: