# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/782/62/10/

ואחר נפילת אפים, אחר הבטול, אז חוזרין בבחינת רצוא ושוב, ואזי מאיר הרשימו אל הבטול לדעת כי 'ה' הוא האלהים', ואז יודעין בשלמות שהכל לטובה ואז נמשכין כל ההשפעות, כי עקר המשכת השפע הוא על־ידי הדעת הזה, שהוא בחינת כלו טוב, בחינת 'דעת קנית מה חסרת' (נדרים מא.). ועל־כן אומרים אחר־כך סדר קדשה ותפלה לדוד וכו', שכל זה הוא בחינת המשכת השפע מהדעת הנ"ל.

ועל־כן שכור אסור להתפלל (ברכות לא.), כי קדם התפלה עדין אין העולמות מתקנים, ואז היין הוא בחינת יין המשכר כנ"ל. ועל־כן כששותה יין - אי אפשר לו להתבטל באור האין־סוף בקדשה ובטהרה כראוי, ועל־כן אסור לו להתפלל. כי מי שאינו קדוש וטהור ורוצה להרס ולעלות אל ה' למעלה ממדרגתו, פגם מאד בזה כנ"ל. ועל־כן כשהוא שכור - אסור לו להתפלל, שהוא בחינת בטול אל האין־סוף, כי יתבלבל דעתו לגמרי, ולא יוכל להתבטל ברצוא ושוב בהדרגה בקדשה ובטהרה, וכנ"ל: