# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/782/62/6/

ועל־כן צריכין לשמר היין מאד ממגע נכרים, שלא יהיה נפגם חס ושלום, ולא יהיה נעשה חס ושלום בבחינת יין המשכר. ועל־כן החמירה התורה ביותר באסור כלאי הכרם, כי היין צריכין לשמרו יותר מכלאים כדי שתכלל הנטיעה בשרשה - כדי להמשיך היין משרשו שבקדשה, שהוא בחינת יין המשמח, שזה בחינת בטול אל האין־סוף, שמשם צומחים כל הזרעים וכל הנטיעות כשהם למיניהם, וכנ"ל. אבל כשמערבין כלאים בכרם חס ושלום - נפגם היין ונעשה יין המשכר, כי אינו יכול לקבל אור האין־סוף, מאחר שנתערבב ונשתנה התמונות והרצונות על־ידי התערבות של הכלאים בכרם וכנ"ל, כי היין צריך שמירה יותר מכל הזרעים, מכלאים, מחמת שהיין הוא בחינת הגדלת הדעת, שזה עקר בחינת הבטול, ועל־כן צריך שמירה יתרה, כנ"ל: