# הֲלָכָה א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/61/

כִּי אִיתָא בַּכְּתָבִים (עֵץ־חַיִּים, שַׁעַר לט, דְּרוּשׁ ז) מַעֲלַת הַבְּכוֹר, בְּסוֹד (סַנְהֶדְרִין כב:): 'אֵין אִשָּׁה כּוֹרֶתֶת בְּרִית וְכוּ'; אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת' וְכוּ', כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה עוֹשֶׂה בָּהּ בְּחִינַת כְּלִי, שֶׁבְּתוֹכָהּ הִיא מְקַבֶּלֶת אַחַר־כָּךְ הַמַּיִן נוּקְבִין שֶׁמֵּהֶם נִצְטַיְּרִין הַוְּלָדוֹת. וְכָל הַבָּנִים שֶׁמּוֹלֶדֶת - כֻּלָּם מִבְּחִינַת זֹאת הַכְּלִי, וְהַבְּכוֹר שֶׁהוּא הָרִאשׁוֹן מְקַבֵּל הָעִקָּר מִבְּחִינַת זֹאת הַכְּלִי וְהוּא כָּלוּל מִכֻּלָּם, עַל־כֵּן חַיָּבִים בִּכְבוֹדוֹ, עַיֵּן שָׁם:

וְהַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּמַּאֲמָר "גְּזֵלָה" (בְּסִימָן סט). וְהַכְּלָל, שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת שָׁרְשָׁם בָּעֲשִׁירוּת, וְהָאִשָּׁה שֶׁכֻּלָּהּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ - כָּל שְׁלֵמוּתָהּ הוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת, וְזֶה בְּחִינַת כֶּסֶף קִדּוּשִׁין שֶׁעַל יָדוֹ מַשְׁלִים אוֹתָהּ, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה נִקְנֵית לוֹ, וְאַחַר־כָּךְ נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת נַפְשָׁהּ, וְתָמִיד מִשְׁתַּדֵּל הַבַּעַל לְהַשְׁלִים אוֹתָהּ עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ, עַיֵּן שָׁם. וְזֶה הָעֲשִׁירוּת הוּא שֹׁרֶשׁ נֶפֶשׁ הַבָּנִים וְכֻלָּם תְּלוּיִים בְּהַמָּמוֹן שֶׁמַּשְׁלִים אוֹתָהּ עַל יָדוֹ. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב:

הַיְנוּ, כִּי בִּתְחִלָּה אֵין לָהּ שׁוּם שְׁלֵמוּת, וְאַחַר־כָּךְ מַתְחִיל לְהָאִיר אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף קִדּוּשִׁין שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת נַפְשָׁהּ, אַךְ הוּא רַק הֶאָרָה בְּעָלְמָא, וְאַחַר־כָּךְ אֵינָהּ נִשְׁלֶמֶת וְנִקְנֵית לוֹ לְגַמְרֵי כִּי אִם עַל־יְדֵי הַחֻפָּה, וְעִקַּר הַחֻפָּה הוּא הַיִּחוּד, כִּדְאִיתָא בַּפּוֹסְקִים (אֶבֶן הָעֵזֶר, סִימָן נה, סְעִיף א). וַאֲזַי בְּפַעַם הָאֶחָד נוֹתֵן לָהּ כָּל אֲשֶׁר לוֹ וּמֵאִיר בָּהּ הַחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (אִיּוֹב לז, כה): "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה", כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי אָז עִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ שֶׁהוּא עַל־יְדֵי עֲשִׁירוּת. וְעַל־כֵּן אָז נִתְחַיֵּב בִּכְתֻבָּה, כִּי אֲרוּסָה אֵין לָהּ כְּתֻבָּה (אֶבֶן הָעֵזֶר, סִימָן נה, סְעִיף ו), וְעִקַּר חִיּוּב הַכְּתֻבָּה - בִּשְׁבִיל הַזִּוּוּג הָאֶחָד, כִּדְאִיתָא בַּפּוֹסְקִים, עַיֵּן שָׁם, כִּי אָז מַשְׁלִים נַפְשָׁהּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַכְּתֻבָּה שֶׁהוּא מָמוֹן כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן הַכְּתֻבָּה מָאתַיִם זוּז, בִּבְחִינַת (פֵּאָה ח, ח): 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז לֹא יִטֹּל מִן הַצְּדָקָה'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי הַכְּתֻבָּה שֶׁל מָאתַיִם זוּז הוּא מַעֲלֶה אוֹתָהּ מִבְּחִינַת עֲנִיּוּת וְדַלּוּת שֶׁהָיְתָה מִקֹּדֶם כַּיָּדוּעַ, וּמַשְׁלִים אוֹתָהּ בִּבְחִינַת עֲשִׁירוּת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז - אֵינוֹ עָנִי כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְּתֻבָּה דְּאוֹרַיְתָא הִיא רַק לִבְתוּלָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן גַּם הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה חַיָּב חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים קְנָס (קִדּוּשִׁין ד:). וּמִשָּׁם לָמְדוּ הַכְּתֻבָּה, כִּי הַמָּמוֹן שֶׁל הַכְּתֻבָּה הוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת הַכְּלִי הַנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים שֶׁל הַכְּתֻבָּה, כִּי בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁלֶמֶת עַל־יְדֵי בַּעְלָהּ וְהִיא בַּעֲנִיּוּת וְדַלּוּת אֲזַי הִיא בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּיָּדוּעַ. וְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (סִימָן סז): שֶׁאוֹתִיּוֹת 'צֶדֶק' הֵם מוֹרִים עַל זֶה, כִּי הַצ' הוּא יוּ"ד נוּ"ן, וְהַיּוּ"ד בְּהַחְזָרַת פָּנִים מִן הַנּוּ"ן שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים עב, יז): "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ", וְהַד' הַיְנוּ שֶׁהִיא בְּדַלּוּת וַעֲנִיּוּת, וְהַק' - וְכוּ' [הַיְנוּ כְּשֶׁהַמַּלְכוּת וְהַכָּבוֹד אָזְלָא וְנִדַּלְדְּלָה, הִיא כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְאָרֵךְ רֶגֶל הַהֵא וְנַעֲשֶׂה קוּף (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סז, אוֹת ד)]. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמַּשְׁלִים אוֹתָהּ כַּנַּ"ל וּמֵאִיר בָּהּ הַחֶסֶד וּגְבוּרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת ה', אֲזַי נַעֲשֵׂית מִד' ה', וְנַעֲשֵׂית מִצֶּדֶק צְדָקָה.

וְזֶה בְּחִינַת הַנּוּן שְׁקָלִים שֶׁמְּקַבֶּלֶת עַתָּה, כִּי עַתָּה נִשְׁלֶמֶת וְהִיא בְּחִינַת נוּן כַּנַּ"ל. וּבִתְחִלָּה לֹא הָיָה לָהּ שְׁלֵמוּת, כִּי הָיָה הַיּוּד בְּהַחְזָרַת פָּנִים מִן הַנּוּן. וְעַתָּה נֶחֱזָרִין פָּנִים בְּפָנִים וְהִיא מְקַבֶּלֶת ה' חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מִיּוּד הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת נוּן, וְעַתָּה הִיא נִשְׁלֶמֶת בְּכָל בְּחִינוֹתֶיהָ, כִּי נִשְׁלֶמֶת בִּבְחִינַת נוּן שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים שֶׁהֵם מָאתַיִם זוּז, שֶׁהֵם הֵפֶךְ מִן עֲנִיּוּת כַּנַּ"ל.

וַאֲזַי כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁלֵמוּת הַנַּ"ל אֲזַי הִיא רְאוּיָה לְהוֹלִיד, כִּי כְּבָר קִבְּלָה שֹׁרֶשׁ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל הַבָּנִים שֶׁהִיא הָעֲשִׁירוּת כַּנַּ"ל, וְאָז יְכוֹלָה לְקַבֵּל נַפְשׁוֹת הַבָּנִים וּלְהוֹלִיד אוֹתָם, וְאַחַר־כָּךְ כָּל הַבָּנִים הַנּוֹלָדִים - כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִבְּחִינַת זֹאת הַכְּלִי, הַיְנוּ בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם כַּנַּ"ל, וְהַבְּכוֹר נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ כְּנֶגֶד כֻּלָּם. נִמְצָא שֶׁמַּעֲלַת הַבְּכוֹר הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק גָּדוֹל בְּהָעֲשִׁירוּת יוֹתֵר מֵאֶחָיו כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, בְּחִינַת יְרֻשָּׁה, עַיֵּן שָׁם:

וְהַכְּלָל, שֶׁחֲשִׁיבוּת הַבְּכוֹר הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּיוֹתֵר, עַל־כֵּן פִּדְיוֹנוֹ בְּכֶסֶף, כִּי אַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁנִּפְגְּמוּ הַבְּכוֹרוֹת, וְהַפְּגָם הָיָה בִּבְחִינַת עֲשִׁירוּת, בִּבְחִינַת (הוֹשֵׁעַ ב, י): "וְזָהָב הִרְבֵּיתִי לָהֶם" וְכוּ', בְּחִינַת "וְדִי זָהָב", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וְהַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ אָז - נִבְחֲרוּ תַּחְתֵּיהֶם. נִמְצָא, שֶׁהַכֹּהֲנִים קִבְּלוּ וְזָכוּ בְּמַעֲלוֹת וַחֲשִׁיבוּת הַבְּכוֹרִים, וְעַל־כֵּן זָכוּ בָּעֲבוֹדָה תְּמוּרָתָם, כִּי הָעֲבוֹדָה מְעַשֶּׁרֶת כְּמוֹ קְטֹרֶת. נִמְצָא שֶׁחִיּוּת הַבְּכוֹר הוּא אֵצֶל הַכֹּהֵן, וְהַבְּכוֹר שֶׁאָבַד מַעֲלָתוֹ עַל־יְדֵי הַפְּגָם, יֵשׁ בּוֹ אֲחִיזַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא בִּפְרָט, כִּי שָׁם נֶאֱחָזִין בְּיוֹתֵר, הַיְנוּ בִּבְחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת הַבְּכוֹר כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (תְּהִלִּים פט, כח): "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ".

וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲשִׁירוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, עַל־כֵּן צָרִיךְ לִפְדּוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לַכֹּהֵן, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י, ב): "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". כִּדְאִיתָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁתִּקּוּן הַמַּלְכוּת וְהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, עַיֵּן שָׁם. וְהַצְּדָקָה נוֹתֵן לַכֹּהֵן דַּיְקָא, וּבְתוֹרַת פִּדְיוֹן מִן הַכֹּהֵן. כִּי צָרִיךְ לַחֲזֹר הַבְּכוֹר אֶל הַכֹּהֵן שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ כִּי הַכֹּהֲנִים זָכוּ בָּהֶם כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מַעֲלֵהוּ וּמוֹצִיאוֹ מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נֶאֱחֶזֶת בּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵין לָהֶם אֲחִיזָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁנִּפְגַּם וְנִסְתַּלֵּק חִיּוּתוֹ כַּיָּדוּעַ, וְכִדְאִיתָא בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. אַךְ כְּשֶׁמְּקַדֵּשׁ הַבְּכוֹר וּמַחֲזִירוֹ וּמְשַׁעְבְּדוֹ לַכֹּהֵן שֶׁשָּׁם חִיּוּתוֹ כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ וְחִיּוּתוֹ אֲזַי אֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה בּוֹ, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרוֹצִים לִפְדּוֹתוֹ מִן הַכֹּהֵן - צָרִיךְ לִפְדּוֹתוֹ בְּכֶסֶף דַּיְקָא, כִּי הַכֶּסֶף שֶׁנּוֹתֵן לַכֹּהֵן הוּא תְּמוּרַת הַבְּכוֹר מַמָּשׁ, כִּי מַעֲלַת הַבְּכוֹר הוּא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נוֹתֵן לַכֹּהֵן חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כְּנֶגֶד הַחֲמִשָּׁה חֲסָדִים שֶׁל בְּחִינַת הַצְּדָקָה, כִּדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סִימָן סז), שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה פּוֹדֶה אוֹתוֹ וּמַצִּילוֹ, בִּבְחִינַת "וּצְדָקָה תַּצִּיל" וְכוּ', וְכָל שֶׁקֶל אַרְבָּעָה זוּזִים. נִמְצָא, שֶׁבַּחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים מְרֻמָּז בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשִׁירוּת, שֶׁהִא בְּחִינַת הַבְּכוֹר, כִּי בִּתְחִלָּה הַוַות ד' וְחָזְרָה וְנַעֲשֵׂית ה' - כְּשֶׁפּוֹדִין אוֹתוֹ וּמַשְׁלִימִין אוֹתוֹ:

וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִפְדּוֹתוֹ לְאַחַר חֹדֶשׁ יָמִים, כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ נִשְׁלֶמֶת וְנִתְתַּקֶּנֶת הַלְּבָנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, וְעַל־כֵּן אָז נִשְׁלָם הַבְּכוֹר שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, וְקֹדֶם שְׁלֹשִׁים עֲדַיִן הוּא בִּסְפֵק נֵפֶל, כִּי מְאֹרֹת – חָסֵר וָאו מִשָּׁם אַסְכָּרָה לְרַבְיֵי חַס וְשָׁלוֹם (זֹהַר בְּרֵאשִׁית יט:), וּבְכָל חֹדֶשׁ נִתְמַלֵּאת וְנִתְתַּקֶּנֶת אוֹרָהּ. וְכִדְאִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ שֶׁאֲמִירַת (בַּמִּדְבָּר כח): "וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" סְגֻלָּה לְבָנִים, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן אַחַר חֹדֶשׁ, אָז יוֹצֵא מֵחֲשַׁשׁ נֵפֶל וְנַעֲשֶׂה בַּר קְיָמָא, וְאָז רָאוּי לְפִדְיוֹן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִתְתַּקֵּן וְנִשְׁלָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לֹא זָכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשִׁירוּת בְּמִצְרַיִם כִּי אִם אַחַר מַכַּת בְּכוֹרוֹת. כִּי כְּשֶׁנִּכְנְעוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם וְיִשְׂרָאֵל זָכוּ לַבְּכוֹרָה בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת ד, כב): "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל", אָז זָכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁל מִצְרַיִם, כִּי הָעֲשִׁירוּת הִיא בִּבְחִינַת בְּכוֹרִים כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת 'אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם – דַּיֵּנוּ', כִּי הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן סְמָכָן זֶה לָזֶה כַּנַּ"ל:
