# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/62/3/

וזה בחינת הפדיון שפודין אותו בחמשה שקלים שנותנין לכהן, כי איתא שם במאמר הנ"ל, שעקר הדבר לזכות לבחינת חכמה תתאה בחינת מלכות הנ"ל, הוא על־ידי שונא בצע, שצריכין לשנא את הממון בתכלית השנאה וכו', עין שם. כי עקר יניקת מלכות הרשעה הוא על־ידי תאות ממון, כי משם עקר יניקתם מבחינת עשירות שאינה בקדשה, וכמבאר מזה גם במקום אחר (סימן נו). ועל־כן כשרוצין לפדות את הבכור מהכהן, אזי צריכין לתקן את הממון והעשירות שלו שהוא בחינת מלכות, כדי שלא יהיה יניקה להסטרא אחרא מבחינת מלכות על־ידי הממון. כי עקר יניקתם משם, ועל־כן צריכין לתן ממון להכהן, ובזה משבר תאות ממון, על־ידי שלוקח ממונו ונותנו לכהן. וגם בזה בעצמו מתקן הממון והעשירות שהוא בחינת מלכות, על־ידי שנותן הממון להכהן, כי הכהן מתקן הממון והעשירות, כי הוא איש חסד, שהוא חותך על־ידי החסד את המלכות דקדשה מהסטרא אחרא. ועל־כן זה הממון והעשירות הבא לידו מיד הישראל, דהינו החמשה שקלים שלוקח הכהן תכף כשבא לידו הממון - הוא נחתך ונבדל מהסטרא אחרא, ממלכות הרשעה, על־ידי החסד כנ"ל, וכשנתתקן הממון והעשירות שהוא בחינת מלכות, שעקר יניקת מלכות הרשעה הוא משם מעשירות שאינו בקדשה כנ"ל, אזי תכף כשנתתקן העשירות אזי חוזר הבכור לישראל, כי עכשו כבר מתר שיהיה הבכור ברשות הישראל, כי שוב אין להם יניקה מבחינת בכור מלכות על־ידי החמשה שקלים שנתן לכהן, שעל־ידו נתתקן הממון והעשירות, ונחתך ונבדל מהסטרא אחרא ממלכות הרשעה, ועכשו שוב אין להם יניקה ממלכות דקדשה בחינת בכור, כי עקר יניקתם על־ידי העשירות, כנ"ל: