# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/62/5/

וזה שפרש רש"י (במדבר ג, מו) בטעם החמשה שקלים של פדיון בכור: 'כך היתה מכירתו של יוסף בעשרים כסף שהיה בכור לרחל וכו'. כי מצות בכור נצטוו בני ישראל תכף ביציאתן ממצרים, כי עקר יציאת מצרים תלוי בזה - להכניע בכור דסטרא אחרא ולהוציא משם בכור דקדשה, כי עקר גלות מצרים התחיל על־ידי מכירת יוסף שהיה בכור. ועל־ידי־זה הכניסו כביכול בכור דקדשה שהוא בחינת מלכות דקדשה - לגלות מצרים, ובפרט שמכרוהו בעשרים כסף ופגמו בעשירות וכנ"ל. ועל־כן על־ידי־זה דיקא נתגלגל הדבר וירדו למצרים, כי נתנו כח למלכות מצרים מלכות הרשעה על־ידי שמכרו להם בכור דקדשה שהוא יוסף כנ"ל. ועל־כן לא היה אפשר להם לצאת משם, עד אשר הכה ה' כל בכורי מצרים, כדי להכניע בכור דסטרא אחרא שינק מבכור דקדשה, שמזה היה עקר כחם כנ"ל. ועל־כן כשיצאו לקח משה עצמות יוסף עמו, כי בזה היה תלוי עקר הגאלה על־ידי שחזרו והוציאו בכור דקדשה בחינת יוסף משם, וחזרו ותקנו הקלקול הנ"ל. ועל־כן כשיצאו ממצרים - זכו לרכוש גדול של בזת מצרים, כי חזר העשירות אל הקדשה, כי זה היה עקר התקון, כנ"ל.

וזה שכתוב (שמות יג, יט): "ויקח משה את עצמות יוסף" וכו'. ואמרו רבותינו ז"ל (שמות רבה כ, יט): שכל ישראל היו עוסקין בבזה ומשה עסק בעצמות יוסף, כי באמת כלו חד, וזה תלוי בזה, כי מה שלקח משה עצמות יוסף שהוא בכור דקדשה שחזר והוציאו ממלכות הרשעה, ומה שלקחו ישראל רכוש מצרים וכל העשירות שלהם - הכל בחינה אחת, וכל עקר הגאלה היה תלוי בזה. כי עקר הגאלה על־ידי שמכניעין מלכות הרשעה בכור דסטרא אחרא, ומעלין משם מלכות דקדשה שהוא בחינת בכור דקדשה בחינת יוסף, ואזי צריכין להוציא כל העשירות מהסטרא אחרא להכניסו אל הקדשה, וכנ"ל.

ועל־כן היתה אז מצוה גדולה לקח בזת מצרים, והשם־יתברך הזהירם מאד על זה, כמבאר בפסוק שם, כי הוא בחינת תקון מלכות דקדשה שבזה תלוי עקר הגאלה, וכנ"ל. ועל־כן כשיצאו ממצרים נצטוו תכף על מצות בכור לפדותו בעשרים כסף, כמו שהיה מכירת יוסף, שעל־ידי־זה ירדו בגלות מצרים הרשעה, כמו כן להפך, בכל עת שנולד בכור שצריכין לראות שלא יהיה יניקה משם למלכות הרשעה חס ושלום, צריכין לתן עשרים כסף לכהן איש החסד, ועל־ידי־זה חותכין מלכות דקדשה מהם, בבחינת "קצרו לפי חסד", כנ"ל: