# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/63/1/

על־פי המאמר "כי תצא למלחמה" בלקוטי תנינא בסימן פ"ב, עין שם כל המאמר:

והכלל, כי יש בחינת כסדר ובחינת 'שלא כסדר', שהם בחינת א"ב ותשר"ק, בחינת אדם וחוה. אדם הוא בחינת הויה במלוי אלפין בגימטריה 'מה', וחוה הוא בחינת 'מלכות פה', וצריך כל אחד לראות לקשר בחינת 'שלא כסדר', בחינת חוה, לבחינת אדם 'מה', לבחינת כסדר, ואז נתבטל בחינת 'שלא כסדר', ונעשה הכל כסדר, כי 'באתר דאית דכר נוקביה לא אדכר תמן' (זהר בשלח לט:), אבל מי שמחלק בחינת חוה־מלכות לעצמו, דהינו שיש לו גדלות, ואומר 'אנא אמלך', נמצא, שמחלק בחינת מלכות לעצמו ואינו מקשרה להשם־יתברך לבחינת כסדר, אזי הולך לו 'שלא כסדר', כי הוא בתוך בחינת 'שלא כסדר', הינו מלכות חוה תשר"ק, וצריך לעשות תשובה ולהשפיל את עצמו ויהיה בחינת 'מה', כמו שכתוב (שמות טז, ז): "ונחנו מה". ואזי מקשר בחינת מלכות להשם־יתברך לבחינת 'מה' ואזי נחזר בחינת חוה לבחינת אדם לבחינת 'מה' ונעשה כסדר וכו', ובחינת כסדר נקרא יוד, שמלכות הנקרא דלית, לית לה מגרמיה כלום. והקדוש־ברוך־הוא ממשיך לה חיות החכמה הנקרא יוד, וזה יוד ואו דלת. וזהו "אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה" (תהלים קלט, ה) - אל תקרי 'כפיך' אלא 'כפיך', הינו יוד גימטריא כף וכו', עין שם: