# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/63/4/

וזה בחינת (שמות יב, כז): ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. כי 'אין הדין נמתק אלא בשרשו' (עץ־חיים, שער יג, פרק יא), ועל־כן כשזוכין להחזיר בחינת 'שלא כסדר' לבחינת 'כסדר', אזי נעשה הכל 'כסדר', ואזי עקר הגאלה מן הצרות והגלות הוא על־ידי בחינת 'שלא כסדר' שנכלל ב'כסדר'. וזהו בחינת אשר פסח ה' על בתי בני ישראל - שזהו בחינת 'שלא כסדר', בחינת דלוג וקפיצה 'שלא כסדר', שזאת הבחינה בעצמה הצילה את בכורי ישראל והרגה את בכורי מצרים, כמו שכתוב (תהלים עח, נ): "יפלס נתיב לאפו", ופרש רש"י: 'אותה המדה עצמה שהכה את מצרים היא הצילה את ישראל'. כי בחינת 'שלא כסדר' היא בחינת דין, וכשהיא מקשרת לחיותה לבחינת 'כסדר', אזי נעשה הכל 'כסדר' - בחינת רחמים. ועל־כן נצלו ישראל על־ידי־זה, כי זאת הבחינה 'שלא כסדר' - הוציאה אותם מן הגלות מבחינת דין, מבחינת 'שלא כסדר', וקשרה אותם לשרש חיותם - לבחינת 'כסדר', כי עכשו בגאלה נכלל 'שלא כסדר' בבחינת 'כסדר' כנ"ל, שעל־ידי־זה היתה עקר הגאלה, כנ"ל.

אבל המצרים שהם הפרידו בחינת 'שלא כסדר' מ'כסדר', כי פרעה אמר (שמות ה, ב): "מי ה' אשר אשמע בקלו", והפריד ועקר עצמו מהשם־יתברך, הינו משם הויה ברוך הוא, כי אמר: "לי יארי ואני עשיתני" (יחזקאל כט, ג), הינו גסות הרוח שהיה בו, בחינת 'אנא אמלך', ולא רצה להחזיר המלכות להשם־יתברך. ועל־כן איתא, שאחיזת פרעה היה רק בשם 'אלהים' ולא בשם 'הויה', כי רצה להפריד חס ושלום בחינת אלהים שהוא בחינת מלכות, בחינת דין, בחינת 'שלא כסדר', מבחינת הויה 'כסדר', על־כן 'אהב קללה ותבואהו' (תהלים קט, יז), כי נהפך עליו כל בחינת 'שלא כסדר', כי בחינת 'שלא כסדר' נקם בו והרג את בכורי מצרים על־ידי פסיחה ודליגה, בחינת 'שלא כסדר', כי לא קשר בחינת 'שלא כסדר' - מלכות לשרש חיותה שהיא בחינת 'מה', ועל־כן נשארו בלא חיות ונפלו פגרים מתים. ועל־כן היתה עקר המכה בבכוריהם, כי הבכור הוא בחינת מלכות וכו', כנ"ל.

וזה בחינת: ואמרתם זבח פסח - 'ואמרתם' דיקא, בחינת דבור, בחינת 'פסח – פה סח' (פרי עץ חיים, חג המצות, פרק א). שהוא בחינת חוה־מלכות, שהוא לשון דבור. כי עקר הגאלה היה על־ידי־זה, שהחזירו בחינת הדבור, בחינת חוה־מלכות 'שלא כסדר', לבחינת 'כסדר' בחינת 'מה' כנ"ל. וזה שאמר משה: "ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם" (שמות ג, יג). 'מה' דיקא. כי עקר הגאלה על־ידי בחינת 'מה', שהוא בחינת כסדר כנ"ל.

וזה בחינת 'סדר של פסח' שנקרא העבודה שעושין בליל פסח נקרא בשם 'סדר', כי עקר הגאלה של פסח היה על־ידי בחינת סדר הינו על־ידי שנכלל 'שלא כסדר' ב'כסדר' כנ"ל. ועל־כן בפסח נכנסין המחין 'שלא כסדר', כי מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות, כי על־ידי־זה נמתק בחינת 'שלא כסדר' ונכלל ב'כסדר' שהוא הדעת והמח, כי 'אין הדין נמתק אלא בשרשו'. ועל־כן הכרחו המחין לכנס 'שלא כסדר' - כדי לתקן ולהמתיק בחינת 'שלא כסדר' ולקשרו לבחינת המח והדעת, ואז נחזר 'הכל כסדר', כי כשנתקשר בחינת 'שלא כסדר' להדעת, נחזר 'שלא כסדר', ונעשה הכל 'כסדר', כנ"ל: