# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/63/5/

וזה בחינת מלוי הלבנה מפגימתה, כי חמה ולבנה הם בחינת 'כסדר' ו'שלא כסדר', אדם וחוה, כידוע. ועל־כן "שמש ידע מבואו" (תהלים קד, יט), אבל 'ירח לא ידע מבואו', כי 'פעמים בא בארכה ופעמים בא בקצרה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה כה.). נמצא, שהלוך הלבנה הוא 'שלא כסדר', כי פעמים בא בארכה וכו', אבל 'שמש ידע מבואו', והולך תמיד בדרך אחד בחינת כסדר, וצריכין למלאות הלבנה מפגימתה ליחד חמה ולבנה, ואז נעשה הכל כסדר שזהו בחינת (ישעיה ל, כו): והיה אור הלבנה כאור החמה וכו'.

ועל־כן נצטוו ישראל על קדוש החדש בראשונה בעת יציאת מצרים, ושם בפרשה זו נזכר מכת בכורות והצלת בכורי ישראל. כי קדוש החדש זה בחינת תקון פגימת הלבנה, שהוא והיה אור הלבנה כאור החמה - שהוא התחברות ויחוד 'שלא כסדר' לבחינת 'כסדר', שזהו בחינת יציאת מצרים וקדוש בכורות וכנ"ל. וזה בחינת (במדבר יח, טז): "ופדויו מבן חדש תפדה" - 'מבן חדש' דיקא, כי פדיון בכור הוא בבחינת חדש, כי בכל חדש וחדש נתמלא הלבנה מפגימתה על־ידי מצות קדוש חדשים, ועל־כן אין פודין בכורות עד שיעבר עליו חדש, שהוא בחינת תקון פגימת הלבנה, שעל־ידי־זה נחזר 'שלא כסדר' לבחינת כסדר, בחינת והיה אור הלבנה כאור החמה, שזהו בחינת פדיון בכור, כנ"ל: