# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/63/9/

ועל־כן עקר פדיון בכור הוא דיקא בבכור לאם, כי האם היא בחינת חוה, אם כל חי, שהיא בחינת 'שלא כסדר', אשר משם נמשכין כל החטאים חס ושלום, כשאין זוכין להחזיר בחינת חוה 'שלא כסדר' לבחינת אדם 'כסדר', בבחינת (תהלים נא, ז): "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי". וזה בחינת (משלי י, א): "בן חכם ישמח אב" דיקא "ובן כסיל תוגת אמו" דיקא, כי מבחינת אב שהוא בחינת אדם 'כסדר' - נמשך החכמה בחינת 'בן חכם', ומבחינת אם חוה 'שלא כסדר' - משם אחיזת הכסילות שאחיזתם רק בבחינת 'שלא כסדר'. ועל־כן צריכין לראות להחזיר בחינת חוה 'שלא כסדר' לבחינת 'כסדר'. ועל־כן עקר פדיון בכור הוא בבכור לאם, כדי להחזיר בחינת חוה - אם כל חי, בחינת 'שלא כסדר', לבחינת כסדר, לבחינת חכמה, שזהו בחינת פדיון בכור שנותנין להכהן, כנ"ל: