# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/65/11/

וזה אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וכו', ונתתי גשמיכם בעתם וכו', ואכלתם לחמכם לשבע וכו' (ויקרא כו, ג-ה), ותמהו הרבה על שלא הזכיר כי אם שכר עולם הזה פרנסה ושבע, כמובא קשיא זאת בכמה מפרשים. אך על־פי הנ"ל מישב היטב, כי עקר הבטחה שמבטיחם על פרנסה ושבע, העקר הוא מה שיזכו על־ידי הפרנסה והשביעה להארת הרצון שמאיר בעת האכילה דיקא וכנ"ל, שזהו בודאי הבטחה גדולה, כי זה עקר התכלית בעולם הזה ובעולם הבא לנצח, כי זהו בחינת (במדבר כג, כג): "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", 'מה' דיקא, שזהו בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" וכו', שהוא שכר עולם הבא שזוכין לקבל הארה משם בחינת הארת הרצון בעת האכילה. ועל־כן מבטיחם הכתוב בברכת האכילה והשביעה בשכר התורה והמצות, שהם עקר קדשת הדעת הנ"ל, כי בשעת האכילה דיקא זוכין להארת הרצון שלעתיד כשזוכין לדעת הנ"ל שהוא שמירת התורה והמצות כנ"ל. וכן מבאר בפרשה זאת למסתכל בתורה באמת, כי כשמבטיחם שם בכל הברכות של הפרנסה והשביעה, ומאריך בזה עד (כו, י): ואכלתם ישן נושן וכו', בתוך זה הולך ומבטיחם בעצם התקרבותם אליו יתברך שיזכו על־ידי־זה, כמו שכתוב שם תכף (כו, יא־יב): " ונתתי משכני בתוככם וכו', והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם וכו', ופרש רש"י: 'אטיל עמכם בגן־עדן', הינו שעשוע עולם הבא.

וזה שסים שם רש"י: 'יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר והייתי לכם לאלהים. כי עקר שעשוע עולם הבא הוא בחינת הארת הרצון הנ"ל, בחינת 'כעת' וכו' כנ"ל, שיזכו אז לכלל שני השגות יחד 'מלא' ו'מה' - שזה עקר ההתקרבות אליו יתברך, בחינת 'אטיל עמכם בגן־עדן', וכל זה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי היראה כמו שמבאר שם, על־כן דקדק רש"י וסים: 'יכול לא תיראו ממני, תלמוד לומר' וכו', כי אי אפשר לזכות לכל הנ"ל כי אם על־ידי היראה, בחינת "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" דיקא, וכל זה יזכו ישראל לקבל הארה גדולה מזה גם בעולם הזה בעת האכילה, ומחמת זה ברכם בכל מקום בברכת האכילה דיקא, מחמת שאז זוכין להארת הרצון שהוא עקר התכלית.

ובאמת לא ידעתי מעקרא מאי קא קשיא להו להמפרשים מה שהזכירה התורה יעודים גשמיים, הלא מפרש בפרשה הזאת יעודים רוחניים שהם עקר התכלית בעולם הזה ובעולם הבא לנצח, כמו שמבאר והולך בפרשה זאת מן ונתתי משכני בתוככם, דהינו הבית־המקדש ששם עקר השגת הדעת הנ"ל, והתהלכתי בתוככם וכו', עד סוף הפרשה. רק שיש להקשות מה סמיכות יש לברכת האכילה והפרנסה להבטחת 'והתהלכתי בתוככם' וכו'? אך על־פי ההקדמה הנוראה הנ"ל שגלה אדמו"ר ז"ל בתורה הנ"ל, שעל־ידי הארת הדעת הנ"ל שהיא בחינת שמירת התורה והמצות זוכין להארת הרצון בשעת האכילה דיקא כנ"ל, על־ידי־זה מישב שפיר ומקשר המקרא היטב. וכן בכל מקום שמבטיח אותם על ברכת האכילה והפרנסה אפלו במקום שסתם שם ולא פרש כמו כאן, ילמד סתום מן המפרש, שעקר הכונה בברכת הפרנסה והאכילה בשכר התורה, מחמת שבהאכילה שזוכין על־ידי התורה שהוא הדעת, בהאכילה הזאת מאיר הארת הרצון שהוא עקר התכלית בעולם הזה ועולם הבא, כנ"ל.

וזה בחינת ואכלתם לחמכם לשבע, וכן בפרשת 'והיה אם שמוע' כתיב "ואכלת ושבעת", הינו בחינת הארת הרצון הנ"ל, שהוא עקר השביעה בחינת (תהלים קמה, טז): "ומשביע לכל חי רצון", שזהו בחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", כי עקר השביעה הוא על־ידי הארת הרצון, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תרומה קנג:): 'ורעותא דשבעא שויא עליו', עין שם: