# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/65/2/

וזה בחינת מצות קדשת בכור לתנו לכהן ולפדותו ממנו בכסף, כי כשנולד בן לאדם - צריכין להשתדל שיהיה נמשך עליו הארת הדעת הקדוש הנ"ל, שהוא הדעת של הרב דקדשה המאיר בבן ותלמיד, כי זה עקר מצות הולדת הבן כנ"ל. ועקר הוא הבן בכור שהוא הולדה ראשונה, שכל ההולדות נמשכין אחריה, כמובא. ועל־כן צריך האב להמשיך קדשת הדעת הנ"ל על הבן הבכור, על־כן צריך לתנו לכהן ולפדותו ממנו, כי הכהן הוא בחינת הרב הנ"ל שמאיר בבן ותלמיד, כמו שמבאר שם (אות ד). ועל־כן על־ידי הכהן נמשך על הבן קדשת הדעת הנ"ל, שזה עקר חיות הבן וקיומו, כי בלא זה אינו נקרא בשם 'אדם' כלל, כמו שמבאר שם: