# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/65/28/

ועל־כן נסמכה פרשת חלה לפרשת מרגלים, כי פגם המרגלים היה שעל ידם נחרב הבית־המקדש, שזהו בחינת פגם הארת בן ותלמיד, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל. ועל־כן נסמך לזה פרשת חלה, שהיא בחינת הארת הרצון בשעת האכילה, שזהו בחינת ההפך מפגם הנ"ל, כי משה רבנו על־ידי תפלתו שהתפלל 'סלח נא' וכו', שתקן פגם המרגלים והמשיך בחינת הארת חנכה, חנכת הבית־המקדש, שהוא בחינת הארת הדעת של בן ותלמיד, על־ידי־זה נמשך הארת הרצון בשעת האכילה שהוא בחינת מצות חלה, וכנ"ל.

ועל־כן נסמך שם מיד אחר פרשת מרגלים פרשת מנחות ונסכים, כי מנחות ונסכים הם בחינת (בראשית יד, יח): "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין" וכו', המבאר שם בתורה הנ"ל לענין הארת הרצון בשעת האכילה על־ידי הכהן, בחינת: "והוא כהן" וכו', כמו שמבאר שם. ואיתא בדברי רבותינו ז"ל (בראשית רבה מג, ו) על פסוק זה "ומלכי צדק וכו' הוציא לחם ויין" - שרמז לו על המנחות והנסכים. נמצא, שמנחות ונסכים הם בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. ועל־כן נסמך אחר פרשת המרגלים, כי הוא תקון לחטא המרגלים כנ"ל, כי כבר מבאר, שכל קרבנות שבבית־המקדש הם בבחינת אכילה, שעל ידם מאיר הארת הרצון. ועל־כן צותה התורה להביא עם כל קרבן מנחות ונסכים שהם לחם ויין, שהם עקר האכילה, ששם עקר הארת הרצון, כי לחם ויין הם עקר אכילת ושתית האדם. ועל־כן מרמז הארת הרצון בשעת האכילה בפסוק (תהלים קד, טו): "ולחם לבב אנוש יסעד ויין ישמח לבב" וכו', כמובא שם בהתורה הנ"ל. כי לחם ויין הם עקר האכילה ששם מאיר הארת הרצון, שזהו בחינת לחם ויין שהוציא מלכי צדק נגד אברהם, שזהו בחינת מנחות ונסכים. ועל־כן נסמכו לפרשת מרגלים ואחר־כך מיד פרשת חלה, כי הכל אחד, וכנ"ל: