# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/65/3/

ועל־כן צריכין לפדותו מן הכהן בכסף, כי מבאר שם, שעקר הפרנסה נמשך מהדעת של בן ותלמיד. ועל־כן יכולין לקבל בעת האכילה הארת הרצון וכו'. ועל־כן חיבים כל ישראל לתן להכהן מתנות כהנה מכל אכילתם, וקדם שמפרישין המתנות אסור לאכל מהתבואה וכו', כי כל האכילה והפרנסה נמשך מהכהן שכלול מהארת בן ותלמיד כנ"ל. ועל־כן נצטוו הכהנים לברך את ישראל להשפיע להם פרנסה ועשירות, כמו שכתוב (במדבר ו, כד): יברכך ה', ודרשו רבותינו ז"ל (במדבר רבה יא, ה): 'בממון'. כי כל הממון והפרנסה נמשך מהכהן.

וזה שנסמך לזה: יאר ה' פניו אליך ויחנך, שהוא בחינת הארת פנים שהם המקיפים המאירים בים החכמה, שמשם נמשך הארת הרצון בשעת האכילה, כמבאר שם בהתורה הנ"ל, כי כל הממון והעשירות נמשך משם וכנ"ל. ועל־ידי שנותנין להכהן המתנות כהנה ממה שאוכלין - על־ידי־זה נמשך קדשת הדעת של הכהן, שהוא בחינת הדעת של בן ותלמיד, ועל־ידי־זה נתקדש האכילה, ויכולין לזכות בשעת האכילה להארת הרצון הנ"ל: