# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/65/33/

כי איתא במדרש (במדבר רבה ז, ו) על פסוק (דברים ג, כח): "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו" וכו', וזה לשונו: לפי דרכנו למדנו שאין מחזקין אלא למחזקין, ואין מזרזין אלא למזרזין. ולכאורה הוא פליאה, כי אם כן, מהיכן ההתחלה? אך כבר דברנו בזה במקום אחר (הלכות ברכת הריח, הלכה ד', אות יט ועוד), שיש כמה דברים שהם תלויים זה בזה ואין יודעין מהיכן ההתחלה (כמו שמבאר בסימן יט לקוטי א), ובאמת הוא נפלאות תמים דעים, והוא מסתרי נפלאות הבחירה שהוא הפלא הגדול שבכל פלאות הבורא יתברך שמו, ואי אפשר להשיג זאת, כי באמת אין יודעין מהיכן ההתחלה. אך באמת כל ההתחלה והסוף והאמצע והתכלית שלנו הכל הוא על־ידי הצדיק האמת שבכל דור, שהוא בחינת משה רבנו שהוא הרבי הראשון של כל ישראל, וממנו ההתחלה ואצלו כל תכליתנו ותקותנו, כי מ 'ה ש 'היה ה 'וא ש יהיה (קהלת א, ט) - כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קהלת־רבה א, כח). וההתחלה של הצדיק האמת בחינת משה בעצמו אי אפשר לנו להשיג כלל, ואין לנו להרהר בזה כלל, איך זכה ילוד אשה להשגה כזאת וכו'. אך אחר שכבר זכינו לקבלת התורה ממשה רבנו, ולהמשיך דעתו הקדושה בכל דור ודור על־ידי צדיקי אמת שבכל דור, שהוא בחינת הדעת של בן ותלמיד הנ"ל, על־ידי־זה הודות לאל יש לנו מהיכן להתחיל, כי מנעורינו מגדלין אותנו בקדשת ישראל, כי התינוק כשנולד - מלין אותו ביום השמיני מיד, ואחר־כך כשמתחיל לדבר - מתחילין לדבר עמו בלשון הקדש וללמדו תורה, ותכף מלבישין אותו בציצית וכו', על־כן בודאי יש לנו במה להתחזק בעזרת השם־יתברך.

ועל־כן דקדק אדמו"ר ז"ל בהתורה הנ"ל, ואמר, שעל־ידי הדעת של בן ותלמיד, כל מי שהוא איש חיל ואינו שלימזלניק - יכול לקבל הארת הרצון בשעת האכילה, כי צריך שיהיה חזק בעצמו, ואז יחזקו אותו יותר, עד שיזכה להארת הרצון, כי הא בהא תליא, כל מה שחזק יותר - יכול לקבל הארת הרצון יותר, וכל מה שהרצון מתפשט ומתגדל יותר - הוא חזק ביותר וכו', וההתחלה אי אפשר לידע. אך באמת עקר ההתחלה שלנו הוא ממשה רבנו עליו השלום ומצדיקי אמת שבכל דור וכנ"ל, כי 'אין מחזקין אלא למחזקין' וכו', ואף־על־פי־כן צריך האדם להתחזק בעצמו הרבה ולא יהיה שלימזלניק, כי אף־על־פי־כן יש לו בודאי בחירה בכל דור ובכל יום כפי האדם וכפי הזמן, וכפי ההרפתקאות והמארעות שעוברים עליו, כי בהכרח שישאר לו בחירה, כי לא נברא בזה העולם כי אם בשביל הבחירה. אך מי שחזק באמת - יכול להתחזק ברצון, כי הרצון חפשי לעולם, וזה אי אפשר לסתר בשום אפן בשום מניעה שבעולם, כי אף־על־פי־כן אני חפץ ומשתוקק ברצון חזק אל האמת לאמתו.

וזה שאמר משה לישראל (דברים י, יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה" וכו', והקשו רבותינו ז"ל (ברכות לג:): 'וכי יראה מלתא זוטרתא היא? אין, לגבי משה מלתא זוטרתי'. והענין תמוה, כי מה הועילו בתרוצם שתרצו 'לגבי משה מלתא זוטרתי', עדין קשה על שאמר: "מה ה' שאל מעמך" וכו', הלא יראה לאו מלתא זוטרתי היא אצלנו, ומה יועיל לנו מה שאצלו היא מלתא זוטרתי, הלא אצלנו לאו מלתא זוטרתי היא.

אך בפסוק זה מרמז הארת הרצון שהוא בחינת 'מה', בחינת מה ה' אלהיך שאל מעמך, ועל־ידי־זה זוכין ליראה, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל על פסוק זה, עין שם. וכבר כתבנו שהארת הרצון שהוא בחינת יראה [כמו שמבאר במקום אחר (סימן ד' תנינא)], יכול כל אדם לז כות בקל, כי הרצון חפשי לעולם, רק שצריך שיהיה חזק, בחינת איש חיל וכו', וזה תלוי בזה כי 'אין מחזקין' וכו'. אך מהיכן ההתחלה - זה אי אפשר להשיג. אך העקר מה שאי אפשר להשיג הוא - שאי אפשר להשיג מהיכן התחילו הצדיקי אמת שהם בחינת משה כנ"ל. אבל אנו כבר יש לנו יסוד חזק מהיכן להתחיל, מאחר שכבר יגע משה רבנו וכל הצדיקי אמת ביגיעות עצומות כאלה, עד שהמשיכו הדעת הנ"ל, שעל־ידי־זה כל ההתחזקות, שעל־ידי־זה נמשך הארת הרצון, וזה תלוי בזה וכו'. ועל־כן כל מי שרוצה יכול להתחזק בקל על־ידי הדעת הנ"ל שהאירו לנו כי 'מלא כל הארץ כבודו', "הקיצו ורננו שכני עפר" וכו' וכו' (ישעיה כו, יט), ועל־ידי־זה זוכים להארת הרצון, וכל מה שהרצון מתגדל יותר - על־ידי־זה מתחזק יותר, כנ"ל.

על־כן משה שפיר קאמר: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך וכו', 'ועתה' דיקא. פרוש, אחר שכבר יגעתי אנכי ביגיעות כאלה בשבילכם, כמו שדבר הרבה בפרשיות הקודמים מתחלת "אלה הדברים", מעצם היגיעות והתלאות שסבל בשבילם, שהוציאם ממצרים ונתן להם את התורה באותות נוראות כאלה והאיר עליהם דעת קדוש כזה, כמו שכתוב (דברים ד, לה): "אתה הראת לדעת" וכו', ואף־על־פי־כן עד שהמלך במסבו וכו' חטאו בעגל והתפלל עליהם עד שנתרצה להם השם־יתברך וכו' וכו', ומאחר שאנכי טרחתי ויגעתי בשבילכם כל כך, ועתה ישראל, 'ועתה' דיקא, מאחר שכבר אנכי בעולם, עתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה - שהיא מלתא זוטרתי לגבי, ואם אצלכם אינה מלתא זוטרתי מצד גשמיותכם, אבל מאחר שאצלי היא מלתא זוטרתי ואני כבר התחלתי בשבלכם, כבר יש לכם יסוד חזק והתחלה טובה ותוכלו להתחזק על ידי, ומאחר שתהיו חזקים תזכו לרצון שהוא בחינת 'מה', בחינת יראה, ועל־כן בודאי היראה מלתא זוטרתי גם אצלכם, מאחר שאצלי היא מלתא זוטרתי, כי על ידי תוכלו הכל לזכות ליראה שלמה על־ידי הרצון שבא על־ידי התחזקות וכו' שתלויים זה בזה, כי כבר יש לכם יסוד חזק להתחיל, מאחר שכבר זכיתי למה שזכיתי, שאי אפשר לכם להשיג כלל מהיכן היה התחלתי, אבל אתם כבר יש לכם התחלה חזקה, ועל־כן בקל תוכלו לזכות לכל טוב על ידי, וכנ"ל: