# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/839/65/7/

וזהו בחינת גדל המעלה כשזוכין לתן ממון להחזיק הרב האמת והנלוים אליו העוסקים להמשיך הדעת הקדוש בבנים ותלמידים, שעל זה נאמר (דברים לג, יח): "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך" כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה צט, ט), כי כשנותן ממון ופרנסה להרב האמת הנ"ל, וזה הרב בודאי זוכה בעת האכילה להארת הרצון הנ"ל, ואז עקר גמר שלמות תקון הדעת הנ"ל כשזוכה על ידו להארת הרצון, ואז זוכה זה הנותן שימשך עליו גם כן הארת הדעת והרצון הזה, כי עקר הארת הדעת בשלמות נתגלה ונשלם על־ידי הארת הרצון שזוכה בשעת האכילה. ועל־כן בודאי זה שזכה להאכיל את הצדיק ולפרנסו, נמשך עליו הארת הדעת והרצון הזה, ועל־ידי־זה זוכין לכל הישועות ולכל טוב, כנ"ל: