# י

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/64/10/

וזה ששאל: טלית שכלה תכלת חיבת בציצית וכו', התחיל משחק, ומה טלית וכו', בית מלא ספרים חיב במזוזה וכו', בהרת בכגריס טמא פרחה בכלו טהור וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא קרח ב). הינו בחינת פגם הנ"ל, שרצה להבין הכל בחכמתו וסבר שאין דעת ושכל למעלה מדעתו ושכלו, והלך בסברות של טעות שלו. ועל־כן שאל, טלית שכלה תכלת איך שיך שתתחיב בציצית, כי הלא טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה וכו', הינו מאחר שתכלת גבה וקדוש כל כך, עד שיש כח לחוט אחד של תכלת לתקן את הטלית של מין אחר ולעשות אותה כאלו היא כלה ציצית ותכלת, ובאמת בודאי כן הוא, שעל־ידי חוטי הציצית נעשה כל הטלית כאלו כלה ציצית, כי בודאי נמשך קדשת הציצית שעקרן תכלת על כל הטלית, ונעשה הטלית כאלו הוא כלה תכלת כלה ציצית, ועל־כן אנו מברכין 'להתעטף בציצית', ואין מברכין להתעטף בטלית שתלויים בו ציצית, כי עטיפתנו הוא רק בציצית, כי על־ידי חוטי הציצית נעשה הטלית קדוש כלו בקדשת הציצית וכאלו הוא כלו ציצית, ועל־כן טעה קרח ושאל מאחר שתכלת גבה וקדושה כל כך, עד שיש לה כח שחוט אחד של תכלת יפטר את הטלית של מין אחר ויעשה את הטלית כאלו היא תכלת, אם כן, מכל שכן וקל וחמר כשהטלית בעצמה היא כלה של תכלת אינו בדין שתפטר את עצמה.

ובודאי היא קשיה גדולה לפי טעותו, שאמר, שכיון שמגיעים למדרגות עליונות - שוב אין שיך יצר הרע, ואין שיך חלוק בין הגבה לגבה מעל גבה, ועל־כן אמר: כי כל העדה כלם קדשים וכו' ומדוע תתנשאו וכו' כנ"ל. אבל באמת "גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם" (קהלת ה, ז), עד אין קץ ואין־סוף ואין תכלית, ו'אוריתא וישראל וקדשא בריך הוא כלא חד' (זהר אחרי עג.), ואין קץ ואין־סוף למעלת מצות התורה הקדושה, כמו שכתוב (תהלים קיט, צו): "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד", וכמו שהפחות שבפחותים צריך לקים מצות התורה להתעטף בציצית ושארי המצות כדי לתקנו ולקדשו, כמו כן גם הגדול שבגדולים הקדוש מאד מאד, צריך גם כן להתעטף בציצית אלו וכן בשארי מצות, רק שבודאי אצלו נעשה התקון על־ידי המצוה כפי מה שצריך הוא, וכמובן בתקוני זהר (תקון י, כו.) לענין תפלין לרשעים: 'אנון קשורא לכל מקטרגין דילהון וכו', לבינונים וכו', לצדיקיא' וכו', אבל אף־על־פי־כן כלם צריכין להניח תפלין בשוה, ואין חלוק בעשית התפלין בין התפלין של הרשעים להתפלין של הצדיקים הגדולים, רק שהתקון הנעשה על־ידי התפלין בודאי 'לאו כל אפין שוין' (לא כל הפנים שוות), כי הם מתקנין אצל כל אחד כפי בחינתו וכפי מדרגתו, וכן בכל המצות, כי טעמי המצות אין אנו יכולין להשיג כלל, כמו שכתוב (תהלים קיט, קכט): "פלאות עדותיך על־כן נצרתם נפשי", וכמבאר אצלנו מזה כמה פעמים. ועל־כן אף־על־פי שחוט אחד של תכלת יש לו כח לתקן כל הטלית עד שנעשה הטלית כאלו הוא כלו ציצית, אף־על־פי־כן גם טלית שכלה תכלת חיבת בציצית, כי גם טלית שכלה תכלת צריכה תקון הציצית אפלו לפי סברתו, שסברתו שטלית שכלה תכלת יש לה מעלה וקדשה יתרה.

אבל באמת אין שום מעלה וקדשה לטלית שכלה תכלת על שאר טליתים, כי עקר מעלת התכלת הוא רק כשעושין מהם חוטי ציצית כדינם לשמה או בבגדי כהנה, אבל שלא במקום מצותן - אין שום מעלה לתכלת על שאר מינים. והוא טעה בשתים, שטעה וסבר שיש מעלה לטלית שכלה תכלת. ואפלו לפי טעותו טעה הרבה, כי אפלו אם היה מעלה גדולה לטלית שכלה תכלת, אף־על־פי־כן היא גם היא צריכה תקון הציצית לפי בחינתה, כמו שגם הצדיקים הגבוהים צריכין תקון המצות לפי מעלתם כנ"ל, כי גם בבחינות הגבוהות יש בחינת יצר הרע, בחינת גבורות ודינים, וצריכין גם שם תקון והמתקה, וכל התקונים והמתקות מראש ועד סוף הכל נעשה על־ידי אלו המצות שנתן לנו השם־יתברך על־ידי משה רבנו, כי כל המצות גבוהים מאד והם כלולים מאד מכל מיני תקונים שצריכין בכל העולמות מראש ועד סוף, למשל, מי שהוא אפלו למטה מעשיה דהינו שהקלפות שלמטה מעשיה עדין נאחזים בו - הוא צריך להתעטף בציצית ולהניח תפלין וכו', והם מקדשין אותו בכל פעם שיזכה בחייו, או על כל פנים לאחר מותו, לגרש ולבטל אלו הקלפות ולהתקדש בקדשת המצות שזכה לקים ולקבל חלקו לעולם הבא, וכמו כן מי שכבר בטל הקלפות שבעשיה וזכה לבטל גם הקלפות שביצירה וזכה לנשמה דיצירה, אף־על־פי־כן צריך להניח ציצית ותפלין, ויש כח לאלו הציצית לתקן ולקדש אותו בהתקון והקדשה שהוא צריך, וכמו כן בכל המדרגות שבעולם.

ואפלו הצדיקים הגבוהים במעלה מאד מאד, שנדמה לפי הטעמים והכונות הנאמרים בספרי אמת על המצות שהם אינם צריכין עוד חס ושלום לקים המצות, מאחר שכבר זכו למדרגות גבוהות יותר מכפי הטעמים והכונות של המצות, אבל באמת אינו כן, כי אף־על־פי שהם טעמים וכונות אמתיות, אף־על־פי־כן חלילה לומר שאין בהמצות כי אם אלו הטעמים והכונות, כי מי שאומר כן חס ושלום, הוא מקצץ בנטיעות, מקצץ ממש, שמקצץ ומפסיק חס ושלום המצות מהשם־יתברך, כאלו יש להם גבול וקץ חס ושלום, כי באמת אין קץ וגבול לטעמי המצות וסודותיהם, כי הם כלולים בו יתברך שהוא יתברך אין־סוף, וכמו כן אין קץ וסוף לטעמי המצות וסודותיהם. ועל־כן אף־על־פי שהוא גדול מאד מאד במעלה קדושה אמתית - הוא צריך לקים המצות כפשוטן, כי אצלו יעשו המצות תקונים כפי בחינתו, כי ימתיקו הדין והגבורה שהוא צריך להמתיק לפי בחינתו, שהוא בחינות היצר הרע שלו, וכנ"ל.

וזה ששאל גם כן: בית מלא ספרים חיב במזוזה וכו', הינו גם כן כנזכר לעיל לענין ציצית, והוא מובן ממילא: