# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/64/14/

וזה שאמר להם משה (במדבר טז, ו-ז): קחו לכם מחתות קרח וכו', ושימו עליהן קטרת. ופרש רש"י, הא לכם תשמיש חביב, היא הקטרת החביבה מן הכל וסם המות נתון בתוכו, שבו נשרפו נדב ואביהוא וכו'. כי גם נדב ואביהוא פגמו על־ידי בחינת היצר הרע של מעלה בחינת מלאך הקדוש, בחינת דינים וגבורות, כי נדמה להם שלפי גדל קדשתם העצומה, גם הם ראויים להקטיר קטרת, אך הם לא נכשלו רק בדקות גדול, ועברו על (שמות יט, כא): "פן יהרסו אל ה' לעלות", שזהו בחינת (ויקרא טז, א): "בקרבתם לפני ה' וימתו". וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל שם בסימן ע"ב הנ"ל, בשיחה זאת מענין היצר הרע הגבה של הצדיקים, שכתב שם: וגם בענין ההתקרבות אל השם־יתברך יש יצר הרע גדול בחינת פן יהרסו וכו', עין שם. וזהו בעצמו בחינת פגם בן עזאי ובן זומא שהציצו יותר מדאי וכו'.

כי קטרת גבה מאד מאד והוא 'מבטל מותנא' (מבטל את המיתה), כי קטרת ממתיק כל הדינים מראש ועד סוף, כי 'סלוקא דקטרת עד אין־סוף', וכמובא בזהר הקדוש (ויקהל ריט.), אבל לפי עצם קדשתו של קטרת, אין מי שראוי שיעסק בו כי אם הכהן הראוי לכך, אבל "הזר הקרב יומת" (במדבר א, נא), כי אדרבא, מתגרה בו הדין יותר, כי כל הדינים יש להם שרש, וזה השרש יש לו עוד שרש למעלה גבה ממנו, וכן למעלה מעלה וכו', וכל מה שמעלין הדין שלמטה לשרש הגבה ממנו, נקלש ונמתק הדין בבחינת המתקת הדין בשרשו, אבל עדין גם שם יש איזה דין, וצריכין להעלותו יותר עד תכלית השרש ששם נמתק לגמרי, אבל מי שאין ראוי לכך, אזי לא די שאינו ממתיק הדין בשרשו, אדרבא, על ידו יונק יותר ויותר משרשו, מחמת שרצה זה לגע בקדשה גבה כל כך, שאינו ראוי לה, ואזי חס ושלום נתעורר ביותר הדין שיש שם ויונקים הדינים שלמטה יותר ויותר חס ושלום. וזהו בחינת גדל האסור על הזרים להתקרב לדברים המקדשים, כגון לאכל תרומה וקדש או לשא הארון וכלי הקדש וכו' וכו', כמבאר בתורה בכמה אזהרות.

ועל־כן קרח ועדתו שרצו לגע במה שאינו שלהם, התרה בהם משה בענין הקטרת שגבה מן הכל, ואף־על־פי־כן גם שם צריכין לזהר מהיצר הרע והדין שיש שם, כי מי שנוגע בו שלא כראוי, כגון שלא בעתו ובזמנו, מכל שכן זר, אזי אדרבא, הקטרת ממית אותו מעצם קדשתו דיקא, כי נתעורר על ידו שרש הדין שיש שם, ויונקים הדינים שלמטה יותר חס ושלום כנ"ל. וכן היה באמת, שנאבדו קרח ועדתו על־ידי־זה. אבל הכהן הראוי להקטיר קטרת הוא מבטל מותנא וממתיק ומבטל כל מיני דינים שבעולם על־ידי הקטרת הגבה מאד מאד. ועל־כן אחר בליעת קרח שהתלוננו ישראל עד שהחל הנגף, צוה משה את אהרן שירוץ וימהר להקטיר קטרת (במדבר יז, יא), כי קטרת ממתיק כל הדינים שבעולם כשמקטיר אותו הראוי לכך, ואז הראה להם שאין הקטרת ממית חס ושלום, כמו שהיו מרננים ומליזים אחריו, כמו שפרש רש"י שם, רק החטא הוא הממית, כשמקריב אותו מי שאינו ראוי לכך, אבל כשמקטיר אותו הכהן הראוי לכך - הוא עוצר המגפה ומבטל מותנא, כי אין קרבן שממתיק כל הדינים כמו הקטרת: