# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/64/6/

כי כל מה שעבר על ישראל ביציאת מצרים וקבלת התורה ואחר־כך, וכל המלחמות לכבש ארץ־ישראל, וכל מה שעבר עלינו אחר־כך, הכל כאשר לכל, עובר על כל אדם שרוצה לזכות לחיי עולם, שבהכרח שיעבר עליו כמה מיני מלחמות בלי שעור, ובכל עת שרוצה להתעורר ולהתחזק בעבודת ה' מתגברים בכל פעם יותר, ובפרט בהתחלה, כמו שהיה ביציאת מצרים, שתכף כשבא משה אל פרעה להוציא את ישראל - התגרה בהם ביותר ואמר (שמות ה, ט): "תכבד העבודה" וכו', כי הסטרא אחרא כשרואה שבא צדיק אמתי בחינת משה, ורוצה להוציא איש הישראלי מגלות נפשו - הוא מתגרה ומתגבר עליו יותר ויותר, ומכביד עליו על העולם הזה והתאות והפרנסה, עד שקשה עליו לזוז ממקומו לשוב להשם־יתברך.

אבל דרך ישראל עם קדוש שהם תופסין אמנות אבותיהם בידיהם, ובכל פעם הם צועקים אל ה', ועל־ידי־זה הם מכניעין בכל פעם פרעה וחילותיו שהם הסטרא אחרא וכתותיהם, אבל אף־על־פי שמכניעים - הם חוזרין ומתגברין בכל פעם, וכן פעם אחר פעם כמה פעמים, כמו פרעה שבכל עת שבא עליו איזה מכה נכנע קצת, אבל אחר־כך חזר והתגבר, כמו שכתוב (שמות ז, יג): "ויחזק לב פרעה ויכבד את לבו" וכו', ואפלו אחר שהביא השם־יתברך עליו כל העשר מכות והכרח להוציא את ישראל ממצרים, חזר וקבץ כל חילותיו ורדף אחריהם. וכמו כן ממש עובר על כל אדם בכל זמן, וכל אחד יכול להבין בעצמו כל זה לפי בחינתו וערכו, איך שעוברים עליו כמה עליות וירידות כמה וכמה פעמים, שכל זה נמשך מבחינה הנ"ל בחינת גלות מצרים. כי עקר הגלות הוא גלות הנפש, וכל הגליות מכנים בשם מצרים (בראשית רבה טז, ד).

וכל זה נמשך מענין הנאמר בהשיחות הנ"ל, שיש כמה בחינות ביצר הרע, ומרבוי הכחות והבחינות שיש בהיצר הרע, משם נמשך כל זה מה שבכל פעם מתגבר מחדש, ואפלו לאחר מתן תורה שכבר פסקה זהמתן, והיה להם חרות ממלאך המות וכו', וזכו לקדשה נפלאה ונוראה, אף־על־פי־כן התגרה בהם אחר־כך עד שהחטיא קצתם בחטא העגל. והדבר פלא מאד, מאין נמשך זאת, שאחרי שפסקה זהמתן וזכו לנבואת פנים בפנים - יפלו אחר־כך כל כך, אך כל זה נמשך מענין הנ"ל, שיש כמה בחינות ביצר הרע, ואפלו צדיקים גדולים ונוראים - יש להם יצר הרע שהוא מלאך הקדוש וכו' וכו', ומשם נמשך כל הנסיונות המבארים בתורה שנסו אבותינו את הקדוש־ברוך־הוא, כי אף־על־פי שזה היצר הרע של הצדיקים הוא בחינת מלאך הקדוש ממש, והוא רק בחינת דינים עליונים שלא זכו עדין להמתיקם וכו', אף־על־פי־כן גם הצדיקים שאינם זוכין להמתיק אלו הדינים ולשבר זה היצר הרע שהוא מלאך הקדוש, יכול אחר־כך להתגרה בהם כל כך עד שיפיל אותם מאד חס ושלום, ויטעה אותם מהשם־יתברך, ויתעה אותם מאד, כמו שטעו אז בעגל, לולי משה שעמד בפרץ והוציאם מזה וכפר בעדם, וכן עברו כהנה וכהנה על כמה גדולים שהיו גדולים במעלה ואחר־כך נפלו מאד, רחמנא לצלן, וכל זאת נמשך מבחינה הנ"ל.

ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (אבות ב, ד): 'ואל תאמין בעצמך עד יום מותך', על־כן צריכין תמיד לצעק אל ה', ולסלק ולהשליך מאתו כל החכמות, שמהם כל הבלבולים, רק לילך באמת ובתמימות, ואז לעולם לא ימט. כי צעקה ותפלות ותחנות ובקשות מועילים תמיד, יהיה איך שיהיה: