# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/65/2/

וְזֶה בְּחִינַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל, כִּי 'אוֹרַיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֹּלָּא חַד' (זֹהַר אַחֲרֵי עג.), וּכְמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי 'לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּיהּ כְּלָל', כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַתּוֹרָה. וְכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג גְּדֻלַּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים, וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל אֶחָד, וְעַל מָה אָתֵי לְהַאי עָלְמָא (עַל מַה בָּא לְזֶה הָעוֹלָם), וּמַה יִּהְיֶה מִמֶּנּוּ וְכוּ'. אַךְ אִם כֵּן מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל סָתוּם וְנֶעְלָם מְאֹד, אִם כֵּן, לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִין שׁוּם דְּבַר עֲבוֹדָה בְּמַה נַּעֲבֹד הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. אַךְ מֵאַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ גִּלָּה סוֹדוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ, עַד אֲשֶׁר גָּבְרוּ רַחֲמָיו וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר הוּא הֵאִיר עֵינֵינוּ, וְהוֹדִיעַ לָנוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ, לְקַיְּמָם בְּזֶה הָעוֹלָם - לִזְכּוֹת עַל יָדָם לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי.

אֲבָל עֲדַיִן גַּם עַתָּה אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, אַף־עַל־פִּי כֵן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, קכט): "פְּלָאוֹת עֵדְוֹתֶיךָ" וְכוּ', רַק אָנוּ מְחֻיָּבִים לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, אֲבָל טַעֲמֵי הַמִּצְוֹת וּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה סָתוּם וְנֶעְלָם מֵאִתָּנוּ מְאֹד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי".

עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַנֶּאֱמַר לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל עִנְיַן 'מְגַלֶּה טֶפַח וּמְכַסֶּה' וְכוּ', אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְאֵצֶל הַצַּדִּיק, לֵידַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁמִּתְקָרְבִין יוֹתֵר כַּמָּה וְכַמָּה רְחוֹקִים עֲדַיִן. וְזֶה הֵן אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְהֵן אֵצֶל הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הַצַּדִּיק סָתוּם וְנִפְלָא וְנֶעְלָם מֵאִתָּנוּ מְאֹד, אַךְ כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְהַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הֵם סְתוּמִים וְנֶעְלָמִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הֵם קְרוֹבִים וּסְמוּכִים וְנִגְלִים אֵלֵינוּ מְאֹד.

וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁהֵם נִגְלִים וּסְמוּכִים וּקְרוֹבִים אֵלֵינוּ מְאֹד, כְּמוֹ כֵן הֵם רְחוֹקִים וְנֶעְלָמִים וְנִשְׂגָּבִים מֵאִתָּנוּ מְאֹד, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה, כִּי שְׁנֵיהֶם אֱמֶת. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" וְכוּ', כִּי 'קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָתוּם וְגַלְיָא, וְכֵן אוֹרַיְתָא סָתוּם וְגַלְיָא' (הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סָתוּם וְגָלוּי, וְכֵן הַתּוֹרָה סְתוּמָה וּמְגֻלָּה), וְכֵן הַצַּדִּיקִים. וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וַיַּסֵּב" (סִימָן סב), בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה בְּמַה שֶּׁאֵין יוֹדְעִים וּמְבִינִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵצֶל הַמַּאֲמִין הוּא גָּלוּי וְיָדוּעַ כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה.

אִי לָזֹאת צְרִיכִים לֵידַע, שֶׁלִּפְעָמִים כְּשֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ, שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת, וְרוֹאֶה אֵיזֶה הִתְקָרְבוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא חֶסֶד גָּדוֹל וְנִפְלָא שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִטְעֶה, שֶׁכְּבָר הוּא סָמוּךְ וְקָרוֹב לַהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה וּלְהַצַּדִּיקִים, כִּי צָרִיךְ לֵידַע כָּל הַנַּ"ל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא מְקֹרָב בְּיוֹתֵר עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, כִּי "לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר" (תְּהִלִּים קמה, ג), וְאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר זֹאת הֵיטֵב, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לֵידַע שֶׁהַיְשׁוּעָה וְהַחֶסֶד שֶׁל כָּל הִתְקָרְבוּת וְהִתְקָרְבוּת כָּל שֶׁהוּא, הוּא חֶסֶד נִפְלָא כִּי הוּא הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי וִישׁוּעָתוֹ לָנֶצַח. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן רָחוֹק מִמֶּנּוּ מְאֹד תַּכְלִית יְשׁוּעָתוֹ, וְצָרִיךְ עֲדַיִן לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמְצַפֶּה הַרְבֵּה לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עֲדֵי יִּזְכֶּה לְהִוָּשַׁע בִּשְׁלֵמוּת, לָצֵאת מִמַּה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לָצֵאת וּלְהִתְקָרֵב לְמַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ (בְּרֵאשִׁית כב, ד): "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק ", וְכֵן (שְׁמוֹת ב, ד): "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק ". וְאִיתָא, שֶׁהִסְתַּכְּלוּ עַל הַיְשׁוּעָה מֵרָחוֹק מְאֹד. כִּי זֶה הָיָה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִבְטִיחַ לוֹ לְהַרְבּוֹת אֶת זַרְעוֹ וְיִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, שֶׁשָּׁם הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וְאַחַר־כָּךְ צִוָּהוּ לִשְׁחֹט אֶת יִצְחָק, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְהָלַךְ בְּתֻמּוֹ לְשָׁחֳטוֹ. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּתִיב: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק ", שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהוּא הַר הַמּוֹרִיָּה, שֶׁשָּׁם עֲתִידִין זַרְעוֹ לְכָל הַגְּדֻלּוֹת וְהַטּוֹבוֹת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרָאָה הַמָּקוֹם הֵיטֵב הֵיטֵב - כָּל הַתִּקְוָה טוֹבָה שֶׁיִּזְכּוּ זַרְעוֹ שָׁם, אֲבָל רָאָה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד, כִּי אַף־עַל־פִּי־כֵן הֲלֹא עַתָּה מוֹלִיךְ יִצְחָק לִשְׁחִיטָה.

וְכֵן מִרְיָם הִתְנַבְּאָה תְּחִלָּה עַל מֹשֶׁה שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר־כָּךְ רָאֲתָה שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַמַּיִם, אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה שָׁם): שֶׁעָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְכוּ', אֲבָל הִיא הָלְכָה "וַתֵּתַצַּב מֵרָחֹק ", כִּי הָיְתָה מְצַפָּה מֵרָחוֹק שֶׁתִּתְקַיֵּם נְבוּאָתָהּ שֶׁרָאֲתָה שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתוֹ עַתָּה אֶל הַמַּיִם. וְכֵן הוּא בְּכָל דּוֹר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר.

וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל הֵיטֵב יָכוֹל לִרְאוֹת בְּעִנְיַן אַבְרָהָם עַצְמוֹ, כִּי גַּם אַחַר־כָּךְ שֶׁהוֹשִׁיעוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְצִוָּהוּ "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ" וְכוּ' וְנִצַּל יִצְחָק, תֵּכֶף אַחַר־כָּךְ הָיָה מְהַרְהֵר לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה נז, ג), וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְבַּשֵּׂר שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה, וְרָאָה גַּם יְשׁוּעָה זֹאת, אֲבָל עֲדַיִן הִיא מֵרָחוֹק מְאֹד, כִּי הִיא בַּת יוֹם אֶחָד, וְיִצְחָק כְּבָר בֶּן שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה, וְאַחַר־כָּךְ בָּא לְבֵיתוֹ, וּמָצָא שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת שָׂרָה אִמֵּנוּ וְלֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם לְקָבְרָהּ, כִּי אִם בְּטֹרַח גָּדוֹל שֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּנֵס נִפְלָא לְהוֹצִיא מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מֵעֶפְרוֹן הַחִתִּי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁעֲזָרוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם בָּזֶה, הֻכְרַח לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק שֶׁתָּבֹא לְבֵיתוֹ, כַּאֲשֶׁר הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה בַּאֲרִיכוּת לְסַפֵּר כָּל אֲשֶׁר עָבַר בָּזֶה, כִּי הָיוּ צְרִיכִים נִסִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים מְאֹד לָזֶה, לְהוֹצִיא אֶת רִבְקָה מִבֵּית בְּתוּאֵל וְלָבָן לַהֲבִיאָהּ לְיִצְחָק לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת שֶׁיֵּצְאוּ עֲדַת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁעָבַר אַחַר־כָּךְ עַל יִצְחָק שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְכוּ', וּבִפְרָט מַה שֶּׁעָבַר עַל יַעֲקֹב יוֹתֵר מִכֻּלָּם וְכוּ' וְכוּ', וּבְכָל פַּעַם עֲזָרָם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן שְׁלֵמוּת תַּכְלִית הַיְשׁוּעָה עֲדַיִן רְחוֹקָה.

וְגַם עַתָּה בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכְּבָר עָזַר הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁהֶעֱמִידוּ עֲדַת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה וְכוּ', וְאֵין מִסְפָּר לְכָל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים מִתַּכְלִית הַיְשׁוּעָה מְאֹד. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רוֹאֶה יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם וְכוּ'. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַיְשׁוּעָה הַשְּׁלֵמָה רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ מְאֹד, כִּי אָנוּ נְתוּנִים בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּתֹקֶף הַגָּלוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל, וּבִפְרָט גָּלוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא הָעִקָּר כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹאִים יְשׁוּעַת ה' וְנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו בְּכָל עֵת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לִרְאוֹת חֲסָדָיו וִישׁוּעוֹתָיו בְּכָל יוֹם, צָרִיךְ עַל כָּל פָּנִים לְהַאֲמִין כִּי דִּבְרֵי אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּוַדַּאי אֱמֶת וָצֶדֶק, וְהֵם תִּקְּנוּ לָנוּ לוֹמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְכוּ', וְכֵן בְּכַמָּה פְּסוּקִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סח, כ): "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם יַעֲמָס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג, כב־כג): "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" וְכוּ', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁהַחֲסָדִים מִתְחַדְּשִׁים בְּכָל בֹּקֶר.

[וְעַיֵּן מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת סֵפֶר תּוֹרָה, הֲלָכָה ד', אוֹת כא) עַל פָּסוּק זֶה, שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לִרְאוֹת הִתְחַדְּשׁוּת הַחֲסָדִים וְנִפְלְאוֹתָיו בְּכָל יוֹם, צָרִיךְ לְהַאֲמִין עַל כָּל פָּנִים שֶׁבְּכָל יוֹם נַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית, שֶׁזֶּהוּ מְרֻמָּז בְּפָסוּק זֶה בְּעַצְמוֹ: "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" - שֶׁצְּרִיכִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה רַבָּה שֶׁבְּכָל יוֹם נִמְשָׁכִין חֲסָדִים נִפְלָאִים חֲדָשִׁים, בְּחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" וְכוּ']:

נִמְצָא, שֶׁבֶּאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים וּמַאֲמִינִים שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חֲסָדִים נִפְלָאִים וִישׁוּעוֹת נִשְׂגָּבוֹת, אַךְ כָּל הַיְשׁוּעוֹת הֵם בִּבְחִינַת "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" - שֶׁרוֹאִין הַיְשׁוּעָה בְּכָל עֵת אֲבָל עֲדַיִן הִיא רְחוֹקָה מְאֹד, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ רוֹאִים הַיְשׁוּעָה בְּעֵינֵינוּ בְּכָל עֵת, כִּי הֲלֹא אָנוּ רוֹאִים שֶׁאָנוּ זוֹכִים בְּכָל יוֹם לְהַנִּיחַ טַלִּית וּתְפִלִּין וּלְקַיֵּם כַּמָּה מִצְוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת נז.): 'אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן'. וּבְוַדַּאי הוּא לָנוּ יְשׁוּעָה נִפְלָאָה, כִּי רַק זֶה הִיא הַתַּכְלִית מִכָּל הָעוֹלָם, כִּי לֹא יִשָּׁאֵר לָנוּ שׁוּם דָּבָר, רַק מַה שֶּׁאָנוּ חוֹטְפִין מִזֶּה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר, תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ לָנֶצַח, וּבִפְרָט מִי שֶׁזּוֹכֶה לִטְעֹם אֵיזֶה טַעַם בַּתּוֹרָה, בִּפְרָט בְּחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְכוּ', שֶׁזּוֹכֶה לִטְעֹם אֵיזֶה טַעַם שֶׁל הַדַּעַת הָאֲמִתִּי הוּא רוֹאֶה בְּוַדַּאי נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו וִישׁוּעָתוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת.

אֲבָל צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק " וְכוּ', וּבִבְחִינַת (יִרְמְיָה לא, ב): " מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי", 'מֵרָחוֹק' דַּיְקָא, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יָכוֹל כָּל אֶחָד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ לְהִתְחַזֵּק וְלִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי לא, יד): "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ", 'לַחְמָהּ' דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל עֵצוֹת הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה כִּי אִם מִמֶּרְחָק דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" הַנַּ"ל - שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע שֶׁכָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲזָרוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, הַכֹּל נִמְשָׁךְ וּבָא מִמֶּרְחָק מְאֹד מְאֹד, כִּי לְפִי גַּשְׁמִיּוּתוֹ הוּא רָחוֹק מִישׁוּעָה מְאֹד מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים כב, ב): "רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי". אַךְ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ רַבִּים מְאֹד וּמֵבִיא לַחְמוֹ מִמֶּרְחָק מְאֹד מְאֹד, וְגַם אַחַר שֶׁהֵבִיא לַחְמוֹ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהִיא יְשׁוּעָתוֹ, עֲדַיִן הוּא רָחוֹק מְאֹד מְאֹד, וְרַק זֶה הוּא הִתְקָרְבוּתוֹ, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, כִּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא רָחוֹק מְאֹד - הוּא דַּיְקָא מְקֹרָב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, וְתֵכֶף שֶׁסּוֹבֵר שֶׁהוּא קָרוֹב - הוּא רָחוֹק מְאֹד, וְכַנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל: