# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/65/20/

ומי שנותן לב לדקדק ולהבין פרוש המלות של המקרא הזה "בורא ניב שפתים" וכו' - יוכל להבין מזה עצות להתחזק בענין השיחה בינו לבין קונו, שזה עקר התקון לענין רחוק וקרוב הנ"ל, כי בהשיחה הנ"ל יכול לפרש הכל לפני השם־יתברך, לפרש בשיחתו עצם התרחקותו, ואף־על־פי־כן יתקרב להשם־יתברך על־ידי־זה דיקא, על־ידי שיזכר עצם רבוי רחמיו בלי שעור, כאשר גלו לנו אבותינו ורבותינו ז"ל, אבל על־פי־רב השיחה בעצמה קשה מאד, כי מעצם התרחקותו - אין לו דבורים לדבר, כידוע למי שרוצה להרגיל עצמו בזה, אבל כבר הזהיר לנו אדמו"ר ז"ל, שאף־על־פי־כן יתחזק בכל מיני התחזקות לנהג הנהגה זאת בכל יום, כידוע לנו כמה וכמה הזהיר על זה הרבה, כי ההכנה והרצון לבד שמכין את עצמו ורוצה לדבר, רק שאינו יכול לדבר - גם זה יקר מאד אצלו יתברך, ואם יהיה חזק בזה הרבה - בודאי יעזרו השם־יתברך ויברא לו דבורים בבחינת "בורא ניב שפתים", בורא ממש, כי הדבורים הבאים לאדם הם בחינת בריאה חדשה ממש, כי בודאי הוא רחוק מדבורים מאד מחמת התרחקותו, אבל כשהוא חזק ומכין עצמו לדבר ולשיח בינו לבין קונו וחזק בזה איזה שעה ברצונות וכסופים חזקים, אזי השם־יתברך עוזרו ושולח לו דבורים לתוך פיו, שהם בחינת בריאה חדשה ממש, שהשם־יתברך ברחמיו ברא לו דבורים והזמינם לתוך פיו בבחינת "בורא ניב שפתים", 'בורא' דיקא כנ"ל ועל־ידי־זה דיקא זוכה לבחינת "שלום שלום לרחוק ולקרוב" וכו' כנ"ל. וכמו שכתוב (משלי טז, א): "לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון", שהאדם צריך לערך לבו, הינו בחינת ההכנה הנ"ל, ואזי השם־יתברך בורא לו דבורים לתוך פיו, בבחינת "ומה' מענה לשון". וכמו שאומרים (תהלים נא, יז): "אדני שפתי תפתח" וכו', שהשם־יתברך בעצמו, כביכול, פותח שפתיו לדבר ולשיח את אשר בלבבו, כי הכל מאתו יתברך, רק האדם צריך להכין את עצמו ברצונות וכסופים, וה' יעזרו לדבר ולפרש שיחתו, וכנ"ל: