# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/65/3/

וזה בחינת כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים וכו'. כי זה ידוע ומבאר בתקונים, שהוא מרמז על גלות וטלטול השכינה וכנסת ישראל בכלליות ובפרטיות, שעל זה נאמר (משלי כז, ח): "כצפור נודדת מן קנה" וכו', הינו כשאיש הישראלי נע ונד ומטלטל בגלות נפשו, והוא בבחינת בדרך - שהיא בחינת טלטול וגלות. וזהו בכל עץ - הינו שלא ברר עדין עץ הדעת טוב ורע, ועל־כן נקרא 'כל עץ', שאילנא דחיי ואילנא דמותא עדין כלולים ומערבים אצלו, ולא בררם להפרידם זה מזה בבחינת (בראשית ב, י): "ומשם יפרד" (כמבאר בלקוטי מוהר"ן בסימן ח). וזהו או על הארץ - שהיא תכלית הגשמית, ואף־על־פי־כן מזמין לו השם־יתברך גם שם בחסדו הנפלא, שמוצא שם אפרוחים או ביצים - שהם בחינת קדשת התורה והמצות, כמו שאיתא בתקוני זהר (דף א:): אפרוחים - אלו מארי משנה, או ביצים - אלו מארי מקרא, אבל עדין הכל בקטנות ואינו בשלמות, כמו שמבאר שם בתקוני זהר: 'דלית גדפין דלהון שלמין' (שאין הכנפים של האפרוחים או הביצים בשלמותם).

והאם רבצת על האפרחים או על הביצים - זה בחינת אמא דמסככא על בנין (האם המסככת על הבנים), בחינת (משלי ב, ג): "אם לבינה תקרא", שהיא בחינת שכינתא עלאה, שהיא בחינת כלליות שלש ראשונות, דתמן אתמר: 'במפלא ממך אל תדרש', בחינת (שם כה, ב): "כבד אלקים הסתר דבר" וכו'. הינו שבאמת בודאי כל הטוב והחסד שהשם־יתברך עוזר לו בעצם התרחקותו שיחטף איזה תורה ומצות, אף־על־פי שאינו בשלמות, אף־על־פי־כן הוא יקר מאד מאד והוא לו לישועה גדולה, ובודאי הכל נמשך ממקום גבה ועליון ונורא ונשגב מאד מאד בבחינת "ממרחק תביא לחמה" כנ"ל, שזהו בחינת והאם רבצת על האפרחים וכו', שהאם, בחינת בינה אמא עלאה כלליות השלש ראשונות שהוא עלמא דאתכסיא, היא רובצת על אלו האפרוחים והביצים, שהם בחינת נקדות טובות של תורה ומצות שמזמין לרחוק כזה, למטלטל בדרך בכל עץ וכו' כזה, כי השם־יתברך חושב מרחוק להיטיב עם כל אחד להנטותו לתחיה, כמו שכתוב (שמואל־ב' יד, יד): "וחשב מחשבות לבל ידח ממנו נדח". אבל הזהיר: לא תקח האם על הבנים וכו', שלא תקח גם האם - שהיא התבוננות הנעלם והמכסה, עם הבנים - שהם הטובות והישועות שהקרה ה' לפניך, אף־על־פי שבאמת הכל נמשך רק משם, כי האם בעצמה רבצת על האפרחים והביצים דלית גדפין דלהון שלמין שיוכלו להתקים בגלות וטלטול כזה, אבל אף־על־פי־כן עדין אין לך רשות לקח האם על הבנים, דהינו שתרצה להתבונן מיד ולהבין ולראות תכלית הישועה, כי אף־על־פי שהשם־יתברך עזר לך הרבה שהקרה לפניך טובות כאלה, שהם בחינת אפרחים או ביצים, אבל אף־על־פי־כן אין לך שום תפיסה עדין באם הבנים שהיא בחינת התבוננות העליון שהוא תכלית הישועה, כי אמא בינה היא בחינת עלמא דאתי, כידוע.

ועל־כן שלח תשלח את האם - כי 'במפלא ממך אל תדרש', כי צריך אתה לידע, שעדין אתה רחוק מאד מתכלית הישועה כנ"ל, רק ואת הבנים תקח לך - שהם האפרוחים והביצים, שהם בחינת נקדות התורה והמצות שהזמין לך השם־יתברך ברחמיו, שצריך אתה לקחם לעסק בהם ולגדלם מקטנות לגדלות, שהוא כלל עבודת השם־יתברך. אבל עצם תכלית הישועה שהיא בחינת התבוננות עליון, בחינת "אם לבינה", עדין רחוק ממך, כי עדין אינך יודע כלל וכנ"ל, ועל־כן שלח תשלח את האם וכו':