# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/960/65/9/

והמהדרין מן המהדרין מוסיף והולך בכל יום, כי לא די שממשיך האור לעצמו בפרטיות אף־על־פי שהוא מרחוק מאד וכנ"ל, כי אדרבא, זהו עקר תקונו וכנ"ל, אף גם הוא מוסיף והולך בכל יום, כי מי שהוא חזק באמונה ומשים אל לבו להסתכל היטב על נפלאות ה' שעושה עמנו בכל יום מחדש, בבחינת "חדשים לבקרים רבה אמונתך", שמאמין שהחסדים מתחדשים בכל בקר, כי "חסדי ה' לא תמנו" וכו', הוא מוסיף והולך להמשיך האור על עצמו בתוספות אורה בכל יום, בבחינת "חדשים לבקרים" הנ"ל, כי באמת השם־יתברך מאיר עלינו בכל יום בתוספות אור החסדים והישועות והנפלאות על־ידי כח הצדיקים, בבחינת (משלי ד, יח): "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום" - שהאור נמשך כמו אור נגה של עלית השחר, שמוסיף להאיר בכל רגע עד נכון היום, ואף־על־פי שאנו עכשו בתקף מרירות הגלות בגוף ונפש, אף־על־פי־כן אורו הגנוז מוסיף והולך בכל יום, שמשם נמשך התחדשות מעשה בראשית בכל יום, כמו שאומרים (בברכת יוצר): 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית'.

וזה בחינת מה שמסימין בברכת המאורות: 'אור חדש על ציון תאיר' וכו', כי בודאי השם־יתברך יגמר מה שהתחיל, כי בודאי בא יבא אורנו שהוא משיח צדקנו, 'כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד' (בברכת ההפטרה), ובכל יום ממשיך עלינו השם־יתברך מאורו הגדול עד אשר תצמח ישועתנו, ועל־כן צריכים להאמין שאפלו בתקף חשכת הגלות, האור מוסיף והולך, ויכול כל אחד במקומו להתקרב לאור הקדוש הזה שהוא אור התורה, שהוא בחינת נר חנכה שמדליקין על־ידי שזכו צדיקי הדור לחזר ולהמשיך אור התורה שלא תשתכח לנצח. ועל־כן אף־על־פי שרחוקים מהאור מאד, ואסור להשתמש לאורו כי אם לראותו בלבד, אף־על־פי־כן צריך כל אחד להדליק האור לעצמו בפרטיות כנ"ל, אף גם להיות מוסיף והולך, כי באמת גם עם כל אחד ואחד השם־יתברך מוסיף עליו אור חסדו וישועתו בכל יום, כמו שאנו אומרים: 'על נסיך שבכל יום עמנו' וכו':