# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/62/5/

וגם זהו בחינת חמשה שקלים כסף שפודין בהם בכור אדם, כי אצל האדם בעצמו עקר ברור ותקון המדמה הוא על־ידי שמתקן את הממון שלו, וכמבאר בדברי רבנו ז"ל במאמר 'אשרי העם - להמשיך השגחה' (סימן יג) שתקון הממון, דהינו משא ומתן באמונה ושמח בחלקו, הוא בחינת נגונא דלואי (נגון הלויים), בחינת (תהלים פא, ג): "שאו זמרה ותנו תף", שהוא בחינת משא ומתן, עין שם. וזה נעשה על־ידי צדקה. נמצא שתקון הממון הוא בחינת נגון, ועל־ידי נגון נתברר המדמה כנ"ל, ועל־כן הבכור שהוא בחינת הזכרון שצריכין לשמרו מכח המדמה כנ"ל, ועל־כן צריכין לתנו לכהן שהוא אהבה דקדשה, הפך המדמה כנ"ל, על־כן פדיונו על־ידי ממון, כי על־ידי שנותן ממונו לכהן שזהו בחינת צדקה, על־ידי־זה מתקן ממונו, ותקון הממון זה בחינת נגון כנ"ל, ועל־ידי הנגון נתברר המדמה וזוכין לאהבות קדושות שהם בחינת כהן.

וזה נעשה על־ידי הממון שנותן לכהן דיקא, כי על־ידי זה הממון הוא מברר הרוח טובה מן הרוח רעה המערב בתוך הממון, כי שם בממון מלבשין כמה וכמה ניצוצות קדושות, וגם שם בממון, עקר אחיזת העצבות רוח שעקר אחיזתו בממון, בחינת "בעצבון תאכלנה" (בראשית ג, יז), שהוא עצבות הממון והפרנסה, ועל־ידי שנותן ממונו לכהן שהוא אהבה דקדשה - על־ידי־זה נתתקן ונתברר הממון ואזי נתתקן המדמה כנ"ל. ועל־ידי־זה נפדה הבכור ונתתקן, כי עקר פדיון ותקון הבכור הוא על־ידי תקון המדמה, כי הבכור שהוא בחינות זכרון - צריכין לשמרו מכח המדמה, כנ"ל.

ועל־כן נותנין חמשה שקלים כנגד 'ה' הדעת', בחינת תקון הדעת, הפך המדמה כנ"ל. וזה חמשה שקלים כסף, כי 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' (תקוני זהר, תקון ע, קכט.), הינו תקון הדעת על־ידי בחינת כהן ימין. וזהו שקלים בחינת נגון, בחינת משקל השיר, כי צריכין לנגן במשקל לעלות ולירד בנגינה כפי המשקל שזהו עקר הברור, עין שם והבן. ועל־כן הבכור נוהג בזכרים לבד, בחינת זכרון הנ"ל שהוא בחינת בן זכר, כמבאר שם, עין שם:

שיך לעיל

תקון הממון הוא בחינת נגון כנ"ל, בחינת יד הנ"ל, בחינת יגיע כפו, בחינת (דברים יב, ז): "ושמחתם בכל משלח ידכם", שפרושו, כפי העשירות והממון אשר חננו ה', שמשם בא השמחה, כשזוכה לבררו ולתקנו על־ידי הקרבנות שמביא ברגל מיגיע כפו, והבן היטב: