# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/63/16/

ועל־כן הכהנים אסורים לכנס לבית־המקדש ולגשת אל המזבח, עד שיקדשו ידיהם ורגליהם במים קדושים שנתקדשו בכיור, כי עקר המשכת הקדשה על־ידי המים שמשם גדלה האמונה, כי עקר עבודתם היה תקון האמונה כנ"ל. וזהו בחינת נטילת ידים במים קדם האכילה, כי צריכין שתהיה האכילה בבחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", שעל־ידי־זה מצחצח הנשמה וזוכה לדלות המים שעל ידם גדלה האמונה כנ"ל. ועל־כן צריכין מתחלה לטל ידיו, כדי לחתר ולהמשיך המים האלו שמהם גדלה האמונה, שהיא בחינת ידים, בחינת 'ויהי ידיו אמונה', ואז זוכה אחר־כך באכילתו להמשיך ולגלות המים האלו, בבחינת "ואיש תבונות ידלנה", שדולין המים האלו ומגלין האמונה בשלמות: