# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/63/18/

ומחמת שאהרן הכהן עסק תמיד לברר מבחינת 'החתים' לבחינת 'חותם', בחינת משה, בחינת תפלין, שזכה לזה על־ידי שמסר גדלתו למשה וכו' כנ"ל, על־ידי־זה סבר שיוכל להכניע מחשבתם הרעה של הערב רב, שרצו לעבד עבודה זרה ולהמשיך אמונות כזביות. ועל־כן לקח מידם "ויצר אתו בחרט" (שמות לב, ד), כי היה סובר שיוכל להכניעם ולבררם מאמונת כזביות, שהם בחינת 'החתים בשרו', כי 'לא עבדו את העגל אלא כדי להתיר להם עריות' וכו' (סנהדרין סג:), והיה סבור שיוכל להכניע ולברר זאת כדרכו תמיד, אבל טעה בזה, כי הערב רב היה בחינת טפת עשו וישמעאל שאי אפשר לבררם, אשר על ידם יוצא משפט מעקל, בחינת (חבקוק א, ד): "על־כן יצא משפט מעקל", על־כן: "ויצא העגל הזה" (שמות לב, כד).

ועל־כן כשירד משה בדקן על־ידי המים כסוטות, כמו שכתוב (שמות לב, כ): "ויזר על פני המים". כי משה חזר והמשיך את האמונה הקדושה על־ידי המים שהאמונה גדלה משם כנ"ל, כי צעק מאד להשם־יתברך מעמקא דלבא, שעל־ידי־זה נתגלין המים עמקים הנ"ל. ועל־ידי־זה 'בדקן כסוטות', ועל־ידי־זה נתבררו המאמינים באמונה דקדשה מן המאמינים באמונות כזביות וכנ"ל. ועל־כן אחר מעשה העגל דיקא נתקדש אהרן בכהנה, כי אז דיקא כשנתגלה רשעת הערב רב, כמו שכתוב (שם פסוק כה): "כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם", ואז נדחו ונתרחקו מן הקדשה, ואז נדחה לחוץ בחינת טפת עשו וישמעאל שהם הערב רב. ועל־כן אז דיקא נתקדש אהרן בכהנה וזכה להתחיל לעסק בעבודת הקרבנות, שעל־ידי־זה היה מברר מבחינת 'החתים' לבחינת חותם דקדשה, וכנ"ל:

[עין היטב היטב בהתורה הנ"ל, בפרט בסוף בענין תקון המשפט שהוא על־ידי שדוחין בחינת טפת עשו וישמעאל וכו', עין שם כל זה היטב, ואז יערבו לך דברינו בעזרת השם־יתברך]: