# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/63/2/

וזה בחינת קדשת בכור בהמה טהורה שנתקדשו בעת יציאת מצרים שעל־ידי־זה נעשין תפלין, כמו שכתוב בפרשת בא (שמות יג, ב): "קדש לי כל בכור" וכו'. וזאת הפרשה היא פרשה ראשונה של תפלין, כי קדשת בכורים זה בחינת שמעלין ומבררין האמונה הקדושה, ומעלין מבחינת "החתים בשרו" לבחינת חותם דקדשה, בחינת תפלין. כי עקר האמונה היא בבחינת בהמה, כי עקר שלמות האמונה הוא שיסלק דעתו וחכמתו לגמרי וישים עצמו כבהמה ויאמין בהשם־יתברך ובצדיקים אמתיים באמונה שלמה לבד, כי עקר האמונה הוא במה שאין השכל מבין, כי במה שמבינים בשכל - אין שיך אמונה, וכמבאר במקום אחר (סימן ח, תנינא). על־כן עקר האמונה היא בבחינת (תהלים עג, כב): "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", בחינת (שם לו, ז): "אדם ובהמה תושיע ה'", ודרשו רבותינו ז"ל (חלין ה:): 'בני אדם שערומים בדעת כאדם הראשון ומשימים עצמן כבהמה'. וכמו שאמר שלמה המלך עליו השלום, שהיה חכם מכל אדם, ואף־על־פי־כן אמר (משלי ל, ב): "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי", וכמו שכתוב (קהלת ז, כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". על־כן מי שרוצה לזכות לחיי עולם, לחיים נצחיים, לחיים אמתיים - צריך לסלק דעתו ושכלו וחכמתו לגמרי ולסמך רק על אמונה לבד.

וזה עקר החכמה הגדולה שבכל החכמות, כמבאר בדברינו במקום אחר (סימן מד תנינא), כי כשיהיה חזק באמונתו לבד ימים ושנים בלי שכל וחכמות וחקירות כלל במחו, אזי בודאי יזכה ברבות הימים להשיג ולהבין השגות וחכמות אלהות אמתיות, מה שאי אפשר בשכל אנושי להשיג. ובלבד שלא יעמיד זאת לנסיון, רק יתהלך בתמימות ובפשיטות באמונה ישרה באמת. ועל־כן עקר האמונה היא בבחינת בהמה - שישים עצמו כבהמה שאין לה שום דעת, אך צריכין לשמר עצמו מאד מאמונות כזביות שלא יהיה פתי יאמין לכל דבר.

וזה בחינת בהמות טהורות ובהמות טמאות, שהזהירנו השם־יתברך להבדיל בין הטמא ובין הטהור, כי האמונה היא בבחינת בהמה כנ"ל, אך אמונה ישרה דקדשה שהיא אמונת ישראל - היא בחינת בהמות טהורות, ואמונות כזביות הם בחינת בהמות טמאות.

ובשביל זה היו אבות העולם רועי מקנה, ונקראים שבעה רועים (סכה נב:), 'רועים' דיקא, כי האבות הראשונים - כל עבודתם היה לגלות אמונה הקדושה בעולם. ועל־כן אברהם אבינו עליו השלום, שהיה ראש למאמינים, והוא הראשון שהתחיל לגלות ולהמשיך האמונה הקדושה בעולם, על־כן חפר בארות מים, שזהו בחינת שחפר וחתר וגלה עמקא דבירא, שהוא בחינת אמונה הקדושה שעקר גדילתה מעמקא דבירא, מבחינת המים הנ"ל, שהם בחינת 'מים עמקים' וכו', בחינת "ממעמקים קראתיך ה'" כנ"ל, כי על־ידי חפירת הבארות מים שחפר אברהם על־ידי־זה גלה המים שמשם גדלה האמונה כנ"ל.

ועל־כן התגברו תמיד העכו"ם והסטרא אחרא לסתם הבארות של אברהם, כמו שכתוב (בראשית כו, טו): וכל הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וכו'. ויצחק חזר וחפרן, כמו שכתוב (כו, יח): וישב יצחק ויחפר את בארת המים וכו'. וכן ביעקב כתיב (כט, י): ויגל את האבן מעל פי הבאר, וכן במשה כתיב (שמות ב, טו): וישב על הבאר. כי כלם עסקו וטרחו בזה לגלות ולחתר הבאר מים חיים שהוא בחינת אמונה הקדושה שגדילתה משם, מבחינת 'מים עמקים' וכו' כנ"ל.

ועל־כן מחמת שהאבות זכו להוציא ולגלות האמונה הקדושה שנקראת 'באר מים חיים' כנ"ל, על־כן כלם היו רועי בהמות, כי היו עוסקים לרעות בהמות, כי על־ידי־זה היו מבררים ומזככים את האמונה שהיא בבחינת בהמה, העדר הדעת כנ"ל, כדי שתהיה האמונה ברורה, לברר האמונה הקדושה מאמונות כזביות, מאמונות של שטות והבל. ועל־כן נזדמן להם זווגם על הבאר, כי 'אשה יראת ה'' היא בחינת אמונה, כידוע, על־כן מצאו זווגם על הבאר מים שמשם גדלה האמונה כנ"ל שהיא בחינת זווגם, בחינת 'אשה יראת ה'', כנ"ל.

ועל־כן אי אפשר שתתחבר אשה לבעלה כי אם על־ידי טבילה במים, כי בנות ישראל ששרשן מבחינת אמונה שנקראת 'אשה יראת ה'' כנ"ל, צריכין לטבל במים, כדי שתתגדל האמונה הקדושה שגדילתה משם, מבחינת 'מים עמקים', ואז נטהרין בנות ישראל מדם נדות שהם זהמת הנחש, בחינת אמונות כזביות וכפירות, כי עקר גדול האמונה הוא מבחינת באר מים חיים, שזהו בחינת טבילת מקוה מים של בנות ישראל, שהם בחינת אמונה, כנ"ל.

ועל־כן מקוה מים מטהר את ישראל מכל מיני טמאות שבעולם, כי כל מיני טמאות - כלן נמשכין מכפירות ואמונות כזביות, שזה עקר הטמאה והזהמא, בחינת זהמת הנחש שהכניס כפירות בעולם, כי כל הטמאות באים על־ידי היצר הרע שנקרא אל אחר־כפירות. ועל־כן על־ידי המקוה מים שמשם גדלה האמונה כנ"ל, על־ידי־זה זוכין לחזר ולהוציא ולגלות האמונה הקדושה, ועל־ידי־זה מבטלין כל הטמאות שהם בחינת כפירות ואמונות כזביות ונטהרין מהם, כמו שכתוב (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם". כי 'מים טהורים' הם בבחינת מי המקוה של ישראל שהם נמשכין מעמקא דבירא, מבחינת באר מים חיים, מבחינת 'מים עמקים' הנ"ל, שעל־ידי־זה גדלה האמונה הקדושה. ואז כשזה קם זה נופל, ונתבטלין כל הכפירות וכל האמונות כזביות, ונטהרין מכל טמאות הנמשכין מהם כנ"ל: