# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/63/6/

כי עקר גאלת מצרים היה תלויה בזה שהכניע עצמו אהרן נגד משה, כי משה רבנו היה מעלתו גבה מאד מאד, ומעצם הפלגת מעלתו שהיה מרומם ומנשא לגמרי מן בני העולם - לא היה יכל לגלות עצמו כלל להעולם. וזה בחינת (שמות ד, י): "כי כבד פה וכבד לשון אנכי", כי משה רבנו הוא בחינת כבד פה וכבד לשון, שקשה וכבד לו לדבר כלל עם בני העולם, כי היה מרומם ומנשא ורחוק מאד מכל העולם, ועל־כן לא היה באפשר שיתגלה מעלתו וקדשתו כי אם על־ידי אהרן הכהן שהיה אז המנהיג של ישראל קדם שנתגלה משה רבנו, כמו שכתוב (שמות ד, טז): "אתה תהיה לו לאלהים והוא יהיה לך לפה". כי אהרן לגדל מעלתו זכה להשיג מעלת משה והוא גלה מעלתו לכל ישראל, כי הכל היה תלוי בו, כי כלם סמכו עליו, כי הוא היה המנהיג שלהם מקדם. ועל־כן לולא שפלות אהרן ששבר הגאוה ובטל עצמו נגד משה - לא היה אפשר לצאת ממצרים על־ידי משה בעצמו כנ"ל.

ויציאת מצרים זהו בעצמו בחינת הברור הנ"ל שמוציאין ומבררין כל הניצוצות הקדושים מבחינת "החתים בשרו" לבחינת תפלין, שזהו בחינת יציאת מצרים שאז יצאו כל צבאות ה' כל הניצוצות הקדושות מגלות מצרים, מערות הארץ, מפגם הברית. כי עקר יציאת מצרים הוא בחינת תקון הברית, כי הגלות מצרים היה לתקן פגם טפי קרי של אדם הראשון, שזהו בחינת 'החתים בשרו', כמובא שם בדברי רבנו ז"ל במאמר הנ"ל. ועל־כן אז נתקדשו הבכורות לכהן שהוא בחינת אהרן, כי אהרן זכה לזה, כנ"ל: