# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea2/966/64/25/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יד.): מפני מה אין קורין הלל בפורים וכו'? אכתי עבדי אחשורוש אנן, דבר אחר, קריאתה זהו הלילא. שני הטעמים אחד וזה תלוי בזה, כי זה עקר הנס הנפלא של פורים, שאף־על־פי שעדין לא נתבטל מלכות הרשעה שהיא בחינת מלכות אחשורוש ואכתי עבדי אחשורוש אנן - אף־על־פי־כן חמל עלינו השם־יתברך בעצם נוראותיו ועשה לנו נס נורא כזה שגדול מכל הנסים, שבזה אנו רואין עצם חסדו וחמלתו עדין עלינו בכל דור, אפלו בגלות הארך הזה, שאף־על־פי שמלכי עכו"ם מושלים עלינו אף־על־פי־כן "מלכותו בכל משלה" (תהלים קג, יט), והוא יתברך מושל בכל, וגם עתה ישועתו וחסדו עלינו וממשיך ומאיר עלינו יראה נפלאה על־ידי הצדיקים הגדולים וכנ"ל. שזהו בחינת ההבטחה (ויקרא כו, מד): "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים" וכו'.

ועל־כן אין קורין הלל בפורים, כי הלל הוא בחינת בטול מלכות הרשעה, בחינת: "הללו עבדי ה'" - 'ולא עבדי פרעה'. וזה אין שיך בפורים, כי אכתי עבדי אחשורוש אנן - כי מלכות הרשעה שהיא מלכות אחשורוש לא נתבטל אז, אבל באמת זהו עקר תקף הנס וכנ"ל ועל־ידי־זה עקר קיום שלנו בגלות הזה, בבחינת "ואף גם זאת בהיותם" וכנ"ל. וכל הקדשות של פסח ושלש רגלים שהם בחינת בטול מלכות הרשעה, בחינת "עבדי ה'" - 'ולא עבדי פרעה', כל קדשה זאת לא היינו יכולים להמשיך עלינו עתה בגלות הזה שמלכי העכו"ם מושלים עלינו כי אם דיקא על־ידי תקף הנס של פורים, שמגלה לנו שגם עתה בגלות הזה מלכותו בכל משלה. ועל־כן אנו יכולים להמשיך עלינו קדשת פסח שהוא יציאת מצרים, וכן קדשת שאר הרגלים שכלם הם זכר ליציאת מצרים. ועל־כן פורים הכנה לפסח, כמו שמבאר בסימן ע"ד בלקוטי תנינא.

וזהו: דבר אחר, קריאתה זהו הלילא - הינו כי קריאת המגלה הוא עקר ההלל, כי כל ההלל שאנו אומרים בכל הימים טובים - לא היה לנו כח להמשיך קדשת ההארה והמחין של הימים טובים, שזהו בחינת הלל שהוא מחין גמורים, כידוע, כי אם על־ידי קריאת המגלה, שמפרסם שגם "בעבדתנו לא עזבנו אלקינו" (עזרא ט, ט), וגם עתה מלכותו בכל משלה. ועל־כן מתר בעשית מלאכה, כי אז ממשיכין הקדשה שהיא היראה אפלו בעת העבדות, שזהו עקר התקון, וזה עקר הנס של פורים. ועל־ידי־זה תהיה עקר הגאלה שלמה של משיח במהרה בימינו, על־ידי שאנו ממשיכין מלכותו ויראתו עלינו, אפלו בעבדותנו - אפלו בעצם גלותנו בגשמיות ורוחניות.

ועל־כן כל המועדים הם זכר ליציאת מצרים - שהיה נס נפלא ונורא מאד. אבל גאלה האחרונה תהיה גדולה מיציאת מצרים כפלי כפלים אלפים ורבבות פעמים, עד שתהיה יציאת מצרים טפלה לה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל. ועל־כן (ירמיה טז, יד): "לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את ישראל" וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יב:): 'לא שתעקר יציאת מצרים' וכו' אלא וכו'. אבל הנס של פורים הוא בבחינת גאלה האחרונה, שאנו זוכין להמשיך עלינו יראתו הגדולה גם בתקף הגלות הזה, שזה אי אפשר להמשיך כי אם על־ידי בחינת הארה גדולה מגאלה אחרונה מבחינת משיח וכנ"ל.

ועל־כן כל קדשת התורה והמצות שקבלנו ביציאת מצרים, שזהו בחינת פסח ושלש רגלים - לא היה אפשר לנו להמשיך עלינו עתה כי אם על־ידי תקף הנס של פורים וכנ"ל. ועל־כן באמת קימו וקבלו אז את התורה מחדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.): 'הדר קבלוה בימי אחשורוש', כדי שנזכה לקים את התורה גם עתה בימי הגלות, שכל הקיום הוא רק על־ידי הנס של פורים וכנ"ל, וזהו קריאתה זהו הלילא - שכל ההלל שבעולם שהוא בחינת קדשת הרגלים, הכל על־ידי קריאת המגלה, שמפרסם תקף הנס של פורים וכנ"ל: